כתבות

המדריך לבחירת קמח איכותי​ באמת

  בא לכן להשקיע בבריאות,וגם שמעתן שקמח מלא זה בריא יותר... אז הדבר המתבקש - זה לגשת לסופר ולבחור בין המדפים העמוסים בקמחים -את הקמח עם הכיתוב הנחשק: ''קמח מלא''. נשמע פשוט וקל,נכון? אז זהו, שלא...לחפש בסופר קמח מלא -זה כמו לנסות לבחור תפוח מוצלח בעיניים עצומות... כי יש תפוח פינק ליידי -יקר אבל טעים במיוחד,יש את הסמיט,יש את זה שנשמר בקירור כבר שנתיים,יש את אלה שבכלל במבצע בגלל שהם סוג ב'... אם אנחנו לא נתבונן ונראה,אם לא נקרא את הכיתוב מעל כל ארגז תפוחים -הבחירה שלנו ודאי תהיה לקויה,ואולי אף נתאכזב.   אז כן, כך בדיוק זה גם לגבי קמח מלא -יש עשרות מותגים,ונראה לנו שההבדל היחיד הוא סוג האריזה וסוג הקמח;כוסמין או חיטה,מלא או לבן,אריזת ואקום או אריזת נייר... אז זהו, שממש לא! מה שחשוב באמת - זו לא האריזה.מה שחשוב זה לא אם זה כוסמין או חיטה -מה שחשוב זה הדבר הנסתר מהעין,דבר שאף אחד לא רוצה לגלות לנו. אז לגשת לסופר ופשוט לבחור את הקמח המלא -לא בדיוק...   קודם כל, צריך להבין היטב -איזה קמח מלא הוא באמת בריא,איך מזהים אותו,ואיך מוצאים אותו בסופר.כדי שלא לא נשלם ''בעיניים עצומות'' על פינק ליידי -ונקבל תפוח במרקם של ספוג... הבעיה היא, שאם במקרה של התפוחים - הכל חשוף לנגד עינינו...במקרה של הקמח - הדברים לא ברורים,מוסתרים,וממש לא ברור איך אפשר לדעת. אז היום אני רוצה לעשות סדר, אחת ולתמיד!   הכללים האולטימטיביים לבחירת קמח מלא, שהוא גם בריא באמת: 1. מנופה? אז נשמע שמבחינת הכשרות - אין לנו ברירה,וניגש מיד לקמח המלא המנופה,וגם אם עניין הכשרות לא מעניין אתכן -הכיתוב הקטן ''מנופה'', כנראה לא ירתיע אתכן מקניית קמח מלא. אז זו בעצם הטעות מספר 1.טעות קריטית שגורמת לנו לשלם ביוקר על מוצר שלא קיבלנו.ולמה אני אומרת את זה?ניפוי של קמח מלא גורם לחלק ממרכיביו פשוט להשאר בנפה.אותם חלקים שנשארים בנפה, הם לרוב החלקים הבריאים ביותר בקמח -הקליפה והנבט. הם פשוט נזרקים...ואנחנו מקבלים קמח ''מלא'', מנופה -שהוא בעצם כבר לא בדיוק מלא. אין לנו דרך לדעת מה באמת נשאר בו -אז פשוט חבל לשלם על קמח כזה! אבל רגע, מבחינת כשרות חייבים מנופה?אין ברירה?לנפות לבד? ממש לא!אנחנו אמורות לחפש קמח עם הכיתוב ''ללא צורך בניפוי''. מה זה אומר?שקמח זה נארז באריזה אטומה, עם ואקום לדוגמא,או נשמר בקירור מרגע הטחינה -ואז הוא לא חייב בניפוי מבחינת הכשרות. אז כן,כיתוב קטן -הבדל גדול! לא - "מנופה",אלא - "ללא צורך בניפוי".   2. אחסון הקמח -מכירות את זה שהבצק מתפוצץ בזמן ההתפחה?שקשה לעצב אותו?שהוא עובר את זמן ההתפחה מהר מדי?בקמח יש גלוטן -הגלוטן הוא זה שמחזיק את הקמח ושומר על הצורה שלו.אבל ברב הקמחים, היצרנים פשוט לא יודעים לשמור נכון על הגרגרים לפני הטחינה.ומה שקורה זה שהגרגרים מקבלים לחות,ובכך מתחילים סוג של תהליך '''הנבטה'' -בתהליך זה מתפרק לו הגלוטן ועוד חומרים חשובים להכנת הבצק.הגרגרים האלו נטחנים ונמכרים כקמח,ואין לנו שום יכולת לדעת שזה מה שקרה.יש מן תפיסה כזו, ש - "טוב, כך זה קמח מלא".אבל לא!גם מקמח מלא אמור לצאת בצק אחיד,יפה,שתופח בצורת כדור מסודר,שקל לעצב אותו.אבל אם כך, למה זה לא קורה לקמח לבן?פשוט מאוד:בקמח לבן, לא משנה איך תשמרו את הגרגרים שלו -הם לא ינבטו, כי הסירו מהם את הנבט.אבל בקמח מלא - כן.אז צריך לדעת לשמור אותו נכון.מה זה אומר?שאנחנו חייבות לדעת איך בדיוק נשמרו הגרגרים שמהם נטחן הקמח,אנחנו חייבות לוודא שהגרגרים נשמרו בצורה כזו שלא אפשרה להם נביטה. 3. טחינה -אנחנו רגילות שהקמח המלא הוא גס,ונראה לנו שכך זה אמור להיות -כי זה קמח מלא...אבל האמת היא שזה ממש לא קשור -החברות השונות פשוט מתעצלות וחוסכות בטחינה איכותית,ולכן אנחנו מקבלות קמח גס, שהלחם ממנו יוצא כבד ודחוס.אבל זה לא חייב להיות כך!אפשר להגיע לטחינה מושלמת בקמח מלא,זה פשוט דורש מאמץ רב יותר,כי זה תהליך ארוך יותר...אבל זה אפשרי! קמח שנטחן בצורה דקה ומושלמת -זה קמח מלא שממנו האפיה תהיה קלה וטעימה יותר. אז אל תוותרו, חפשו את הקמח האיכותי שלא חסכו עליו בטחינה!  4. זן הגרגרים -הדבר הבא נכון גם לגבי חיטה וגם לגבי כוסמין.לא כולם יודעים, אבל כן, גם בחיטה/כוסמין יש זנים שונים -ובעצם כאשר רק כתוב ''חיטה'' על האריזה, זה לא אומר הרבה...איזה זן?כי זה כמו שאמרנו לגבי תפוחים -יש פינק ליידי,יש סמיט,יש יקר יותר וטעים יותר,ויש זול עם טעם של ספוג...אז כאשר אנחנו בוחרות תפוחים - זה ברור לנו לעין,אבל כאשר מדובר בקמח - לא...אבל האמת שהדבר הזה הוא קריטי.זן הקמח אומר הרבה על האיכות שלו,ושאלה לא פחות חשובה היא:איפה הוא מגודל?נכון, אורגני...אבל מאיפה?זה חשוב מאוד!יש ארצות בהן מגודלים זנים באיכות ירודה או שמגודלים בצורה שפוגעת באיכות הזרעים.אז כן, המידע החשוב הזה לא חשוף לציבור בשום צורה...אז יש המון זנים וכמה וכמה מקומות גידול,אבל בשורה התחתונה -זה מתחלק לגידול הארצישראלי;שזו כמובן האופציה המועדפת, אבל לצערי הגרגרים המגודלים בארץ אלה רק חיטה וטף;ואז יש את היבוא הזול (לרוב מאוקראינה),ויש את היבוא האיכותי מארצות אירופה.  חשוב לנו קודם כל להבין - מאיפה?אם זו חיטה או טף - אז נרצה גידול ארצישראלי בלבד,אם זה כוסמין או שיפון - ייבוא מאירופה בלבד! והמידע הזה ממש לא כתוב על האריזה... צריך לברר אותו.אבל לא רק זה,צריך גם לבדוק שהזן הספציפי שבו משתמשים - הוא זן טוב. איך?ניסיון...לא כל זן מתאים באמת לאפיה ולהכנת קמח מלא,ולצערי אין מודעות לכך ואין לנו על מי לסמוך חוץ מעל עצמנו.  5. מקום וסוג הטחינה - איפה נטחן הקמח ובאיזה אופן? אז קודם כל, האם ידעתן שרבים מהמותגים של קמחים (כן, גם של קמח אורגני) -פשוט מקבלים כבר קמח מוכן שנטחן מחוץ לארץ, ורק אורזים אותו ומוכרים?כמובן שבטחינה כזו יש כמה וכמה בעיות -זמן ממושך יותר של אחסון,לפעמים חוסר פיקוח וטחינה באיכות ירודה יותר,חוסר הידיעה של המותג המשווק בנוגע למה שבאמת קורה בפועל בטחנה;איזה גרגרים נטחנים, איך נשמרים וכדומה...ולכן, קודם כל, חשוב לבדוק שהקמח שאתן קונות -נטחן בטחנת קמח שמשווקי המותג קשורים אליה באופן ישיר,שהם נמצאים שם ויודעים ומפקחים על כל מה שקורה שם,וכמובן שהקמח משווק מהר ככל האפשר ליצרן .את זה כמובן קל יותר לעשות כאשר הטחנה נמצאת בארץ...אז חשוב לבדוק שהקמח שאתן קונות נטחן בארץ.איך?אז זהו, שזה לא תמיד מידע שזמין לצרכן...אפשר לבדוק ולשאול את בעלי המותג,אבל תכלס הם לא חייבים לתת לכן את הפרטים.על פי החוק, על מה שארוז בארץ - מותר לכתוב ''מיוצר בארץ''. אבל רגע, אז איך טוחנים?יש סוגי טחינה שונים:יש את טחינת הריחיים, בה הקמח נטחן בעזרת אבני ריחיים.זה אומר שהקמח לא בא במגע עם מתכת.דבר זה מפחית משמעותית את רמת החמצון של הקמח,כי כן, כאשר מזון כלשהו נפגש עם מתכת תוך כדי עיבוד כמו טחינה -המזון הזה מתחמצן בקלות.כאשר מדובר באבנים, תהליך החמצון קורה בקצב איטי יותר, וכך אנחנו מקבלים קמח טרי יותר.זה כמובן משפיע גם על הטעם...אבל יש עוד משהו -טחינה מודרנית בעזרת מתכות.וכאן יש בעיה - טחינה כזו היא ארגסיבית מאוד,(וכמובן משתלמת יותר, בגלל שהיא מהירה יותר לעומת טחינה אותנטית באבני ריחיים).מעבר לכך, עצם המגע עם מתכת בזמן הטחינה -מחמצן ברמה גבוהה יותר את הקמח.בטחינה כזו, המתכת וכך כמובן גם הקמח שנטחן, מגיעים לטמפרטורות גבוהות.ואם חשבתן - "מה זה משנה, ממילא אני אופה עם הקמח הזה ב-200 מעלות...",אז לא - מדובר בטמפרטורות הרבה יותר גבוהות,בטמפרטורות שגורמת לקמח ממש "להשרף'',שזה כמובן גורם לכך שכמעט כל הערכים התזונתיים שיש בקמח מלא - נהרסים.ואתן יודעות מה זה אומר?שכאשר אנחנו קונות קמח מלא בטחינה כזו,אנחנו פשוט זורקות כסף לפח, כי אולי במקור אלה היו גרגרים מלאים -אבל זה שהיצרן חסך על הטחינה, פשוט גרם לקמח לההרס...אז חבל לשלם על הקמח הזה כעל קמח מלא,כשאנחנו מקבלות כבר קמח מוכן שנטחן מחוץ לארץ, ורק אורזים ומוכרים אותו כאן. אז אנחנו חייבות לחפש את הקמח שנטחן באבני ריחיים,ומומלץ אף לבדוק איפה בדיוק.   אז אלו הם עיקרי הדברים -עכשיו אולי קניית קמח מלא נראית קצת יותר מורכבת,אבל לפחות נהיה בטוחות שלא טעינו...ולא קנינו סתם ''שקרים''. ואם אין לכן כח להתחיל לחפש, לבדוק ולברר -אני כבר עשיתי את זה בשבילכן! בדקתי את המותגים הנמכרים ביותר בשוק היום...האמת, עשיתי את זה לצורך אישי שלי.בדקתי כל קמח; אחד, אחד -מכל הבחינות,וכמובן שגם התנסיתי באפיה שונה איתם. ולאחר בדיקות רבות, מצאתי את הקמח המושלם -היחיד שעונה לכל הפרמטרים לקמח מלא, בריא ואיכותי. זהו הקמח של חוות הר סיני!  הקמח הזה: - נארז לאחר הטחינה באריזות ששומרות עליו בצורה כזו שלא דורשת ניפוי.- הגרגרים שמהם הקמח נטחן, מאוחסנים בקפידה ובצורה מיטבית שמאפשרת לקמח להיות טוב לאפיה.- נטחן בצורה פשוט מדהימה, עובר מספר תהליכים שבסופם מתקבל קמח עדין ודק , כמוהו עוד לא פגשתי!-  במקרה של חוות הר סיני, תוכלי לקבל את המידע לגבי זן ומקור הגרגרים בקלות. חיטה - מדובר בזן איכותי וייחודי מאוד (עם טעם מיוחד), המגודל בארץ בגידול אישי!כוסמין - מיובא מאירופה (ולא מאוקראינה; משם מיובאים לרב הזנים הזולים והלא איכותיים). ולמה הכוסמין מיובא?כי כוסמין לא מגודל בארץ... בכלל.כל המותגים של קמח כוסמין - מיובאים. ומה בנוגע לזן בו משתמשים החוות הר סיני?הוא בעל טעם עדין ויחודי ומתאים במיוחד לאפיה של לחמים ומאפים. הקמח של חוות הר סיני נטחן כמובן באבני ריחיים,וכן, זה דורש קצת יותר זמן -אבל התוצאה בריאה בהרבה וגם טעימה בהרבה!  אז אם אתן רוצות לחסוך בזמן ובכסף -פשוט תסמכו עלי ותזמינו את הקמח אותו בדקתי,ואני יכולה לומר בוודאות שהוא לא פחות ממושלם. אה וכמובן שסידרתי לכן; העוקבות שלי; הטבה סופר שווה!רוצות לקבל את ההטבה ולהזמין קמח של חוות הר סיני במשלוח עד הבית? שלחי הודעה לאשריאל, למספר: 054-628-6258. וכמובן לא לשכוח לעדכן אותי בהתרשמות מהקמח אחרי שתקבלו אותו ותאפו איתו! המדריך הזה עזר לכן לגלות דברים חדשים ולהבין איך בוחרים קמח מלא?אשמח שתשתפו אותו עם עוד אנשים! שלכן,באהבה,דורה.​

​המדריך המלא להנבטה והשריה

​על נבטים בטח כבר שמעתן, ולא פעם... אבל מה זה נבטים?מה ההבדל בין השריה להנבטה?למה בכלל הנבטים כל כך בריאים?מדוע צריך להשרות את הקטניות? במדריך זה, תקבלי תשובות לכל השאלות הללו,ותלמדי להנביט לבד נבטים ירוקים! אז בואי נצא לדרך...  למה בכלל להשרות קטניות ודגנים? כדי לענות על השאלה הזו,צריך קודם כל להבין -במה שונים הדגנים והקטניות ממזונות אחרים?(מפירות, ירקות, מזונות מן החי...) קטניות ודגנים - אלו הם זרעים.ולזרעים; בעולם שלנו; יש תפקיד מיוחד. בעצם, מטרתם היא להמשיך חיים -להמשיך את השושלת של אותו זן. בזרע קטן - טמון כל הדנ"א של הצמח.בזרע קטן - יש פוטנציאל לעץ, שיח או פרח גדול. תחשבו על זה לרגע -זה מדהים!כל העלים, הפרחים, השורשים ואפילו הפירות של עץ ענק -כולם התחילו בזרע קטן!   אז יש בזרע הזה פוטנציאל ענק -ובשבילנו;עבור האדם;הפוטנציאל הזה נקרא:ערך תזונתי. כל אותם חומרים שמאפשרים לצמח לצמוח מתוך זרע קטן,להתפתח ולגדול -אלו בעצם חומרים שיכולים לעזור גם לנו;לבנות, להתפתח, להזין את הגוף שלנו. וכך, זרעים קטנים אלו -בעצם מהווים מזון מאוד מרוכז עבור האדם. אבל רגע...התפקיד המקורי של זרעים הוא לא להזין אותנו -אלא לנבוט, להפוך לצמח גדול...וכדי שזה יקרה - יש מספר מנגנונים שמופעלים בזרעים.  אז איך זה עובד? בכל זרע; דגנים, קטניות, אגוזים, שקדים;בכולם, בלי יוצא מן הכלל -מופעלת מערכת חכמה שמבטיחה את הגעת הזרע להתפתחות מיטבית; לעץ או צמח. כל זה בעזרת - אנזימים שאחראים על מספר תהליכים;האמורים לקרות כדי שהזרע הקטן יצמח לצמח גדול.אבל אנזימים אלו - מעוכבים ואינם פעילים בהתחלה... למה?כי לא כל זמן הוא מתאים לתחילת התפתחות של זרע.לא בכל עונות השנה מתאים לזרע להתחיל להתפתח,כי יש צורך גם בתנאים חיצוניים. כן, בדיוק כמו חיסכון לכל ילד,שייפתח כאשר הילד יהיה בן 18 וירצה ללמוד -כך גם כל זרע קטן מקבל ''חיסכון לגיל ההתבגרות וההתפתחות". אז מהם אותם "תנאים" שמשחררים ומפעילים את האנזימים? - מים! "כן כן כן..." -מבינים האנזימים שהגיע הזמן לגדילה,הגיעה עונת הגשמים וזה אחלה זמן לצמוח. אגב, כמות קטנה של מים לא תעבוד כאן -רק כאשר הזרע יפגש עם כמות מכובדת של מים,יתחילו התהליכים.  אבל למה זה חשוב לנו? כי אותם אנזימים; כאשר הם נכנסים לפעילות;מגבירים את כמות נוגדי החמצון ואת כמות הויטמינים והמינרלים שנמצאים בגרעין. וזה עוד לא הכל!האנזימים גם גורמים לשינוי במבנה החלבון, כך שהוא נהיה זמין יותר לשימוש. כמובן שכל אלו - כדי לאפשר לעץ לצמוח... אבל גם אנחנו; בני האדם;יכולים ליהנות בשלב זה מזרעים שמכילים כמות רבה של נוגדי חמצון וויטמינים,ובנוסף, גם חלבון שקל יותר לעיכול האדם. וכל זה - בזכות פעולה פשוטה ביותר;של מפגש בין זרעים למים. מושלם, נכון?   רגע! יש לי עוד משהו לגלות לכן... בכל הזרעים יש עוד תהליך מעניין:חומצה פיטית.חומצה זו (שהמטרה המקורית שלה היא לספק אנרגיה וזרחן בשלב צמיחת העץ),פועלת בעוד רובד קצת פחות חיובי עבורנו. היא מעכבת ספיגה של ברזל וסידן, וגם של אבץ ומגנזיום.מה זאת אומרת? שנגיד וכתוב על הטחינה שיש שם X סידן ו-Y ברזל -מצוין... אבל יש שם גם חומצה פיטית,מה שאומר שאותה כמות חומרי המזון ש''יש'' בטחינה -לא ממש עוזרת לנו, בגלל שהחומצה הפיטית תגרום לכך שפשוט לא נוכל לספוג את רב הסידן והברזל שיש בטחינה.וכך זה לגבי כל הזרעים... אז מה אפשר לעשות?מסתבר שגם החומצה הפיטית מנוטרלת ברגע שהזרעים נפגשים עם כמות גדולה של מים.מה שאומר -שאחרי זה; לדוגמא; הספיגה של מינרלים טובה משמעותית.  אז מה עושים בפועל? בפועל, אנחנו צריכות לעשות פעולה שתדמה בצורה הטובה ביותר את התהליך שקורה בטבע עם הזרעים,לפני תחילת ההתפתחות...וזה - המפגש עם המים. וכך נולד לו תהליך ששמו ''השריה''. ההשריה בעצם מנטרלת את החומצה הפיטית,מפעילה את האנזימים -ובכך מעלה את הערך התזונתי של כל  הזרעים. אנחנו מקבלים יותר ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון,וגם החלבון בזרעים שעברו השריה - נהיה זמין וקל יותר לעיכול. מושלם!   אז איך עושים את זה? 1. מעבירים את הזרעים המיובשים; מהאריזה; למסננת.2. שוטפים את הזרעים ומעבירים לקערה.3. ממלאים בקערה מים (עדיף מים מינרליים או מסוננים), כך שיכסו במספר סנטימטרים את הזרעים.4. מכסים את הקערה ומשאירים למשך זמן ההשריה.5. שוטפים את הזרעים תחת זרם מים - ומשתמשים בהם לבחירתכן.אפשר גם להקפיא, ואז לשלוף ולהכין במידת הצורך.   אם ברצונכן להנביט את הזרעים:צריך לשפוך את המים בהם הם הושרו, לשטוף אותם במים נקיים, לסנן ולהחזיר לכלי (או מסננת).על פעולה זו צריך לחזור פעם-פעמיים ביום (ובזרעים מסוימים כמו כוסמת אף יותר),עד לסיום ההנבטה לפי הטבלה שלמטה.את הזרעים צריך לשטוף במקרה והם יבשים.  לבריאות!

מדריך לבישול כוסמת מושלמת+ מתכון לסלט כוסמת עם אבוקדו​

​כדי להצליח להתמיד בתזונה בריאה, היא חייבת להיות פרקטית, כזו שקל ליישם אותה.ולכן אני מקפידה להכניס לתפריט שלי מזונות שקל מאוד להכין אותם -ואחד מהם זו הכוסמת. להכין כוסמת זה בדיוק כמו להכין פסטה, רק שזה הרבה יותר בריא וגם הרבה יותר טעים.כדי שנצליח להכין את הכוסמת בקלות, אנחנו צריכות לדעת איך לעשות זאת נכון,בדיוק כמו שפעם למדנו להכין פסטה ומאז זה נראה לנו הדבר הפשוט בעולם. אם בישול הכוסמת נראה לכן מסובך,אם התוצאה היא עיסה דביקית, מבאסת, לא טעימה או דייסתית מדי -זה סימן לכך שאתן פשוט לא עושות את הדבר נכון.אבל לא נורא, כי היום אני רוצה להציג בפניכן את המדריך להכנת כוסמת בצורה נכונה,ובסוף גם מתכון פשוט להכנה, שאני מאוד אוהבת.    יאללה, בואו נתחיל: 1. אז קודם כל, להכנת הכוסמת אנחנו צריכות לבחור את הכוסמת הנכונה -יש שני סוגי כוסמת שאנחנו יכולות להשיג בחנויות טבע ובסופרים.הראשון זוהי כוסמת חומה והשני זו כוסמת ירוקה. אנחנו נרצה לבחור בירוקה, שהיא כוסמת במצבה הטבעי,מה שאומר שהויטמינים והמינרלים נשמרים בה טוב יותר והיא בריאה יותר. לעומת זאת, הכוסמת החומה היא למעשה כוסמת קלויה.לא מדובר בכוסמת מלאה או בכוסמת בריאה יותר בצבע חום, אלא בדיוק להפך -כוסמת חומה היא כוסמת ירוקה שעברה תהליך קלייה,וכמו שאתן מבינות, בתהליך זה נהרסים רבים מהערכים התזונתיים.כאן גם מתווסף הריח המאוד ספציפי של הכוסמת, שרבים לא אוהבים אותו. טעמה של הכוסמת הירוקה הוא עדין הרבה יותר, ובעיני גם טעים יותר. 2. השלב הבא הוא להשרות את הכוסמת.זהו אינו שלב חובה, אבל לא כדאי לוותר עליו.אם לא הספקתן להשרות את הכוסמת מראש, זה לא אסון ואפשר לדלג על השלב הזה. מומלץ להשרות את הכוסמת למשך 3 שעות ולאחר מכן לשטוף היטב במסננת,כדי להסיר ממנה את הנוזל הדביקי,מה שיגרום לה להתבשל היטב והגרגרים ישארו מופרדים, בלי להפוך לדייסה דביקה. אם בחרתן שלא להשרות את הכוסמת, אפשר לשטוף אותה קצת תחת זרם מים או אפילו להשרות רק ל-10-20 דקות.לא מומלץ להשרות את הכוסמת ליותר מ-3 שעות, ואם אתן רוצות להמשיך את תהליך ההשריה עדיף לשטוף אותה, לסנן מהמים ולהשאיר להנבטה במסננת עד לבישול. בשלב זה אנחנו גם יכולות להניח את הכוסמת המושרית בשקית ולהעביר למקפיא,כך שתמיד תהיה לנו כוסמת מושרית בהישג יד.   3. השלב הבא בהכנת הכוסמת, כך שתצא מופרדת, גרגר-גרגר, זוהי כמות המים.יש לנו 2 דרכים לוודא את כמות המים הנחוצה -דרך אחת היא למדוד בעזרת כוס את כמות הכוסמת לאחר ההשריה ולהוסיף כמות זהה של מים.הדרך השניה היא להניח את הכוסמת המושרית בסיר ולהוסיף מים עד שיכסו את הכוסמת בעומק השווה לעובי של כאצבע וחצי. אם בחרתן שלא להשרות את הכוסמת, תצטרכו להוסיף יותר מים:על כל כוס כוסמת - כוס וחצי מים. כאן זה גם הזמן להוסיף מלח ולתבל אם רוצים, אבל אני ממליצה לבשל את הכוסמת כמו שהיא,בלי כלום, ולתבל כבר ממש לפני ההגשה.הרי יכול להיות שבכלל תרצו לאכול אותה עם תיבול מתוק, למשל קינמון עם חלב וכו'. 4. השלב הבא שישאיר את הכוסמת מופרדת, זהו תהליך בישול נכון.אנחנו צריכות להרתיח את הכוסמת ולאחר מכן מיד להנמיך את האש לעוצמה הנמוכה ביותר. על האש הקטנה הכוסמת צריכה להתבשל 3-5 דקות,או 7-10 דקות אם מדובר בכוסמת שלא הושרתה. לאחר מכן, כאשר עוד נשארו נוזלים בסיר, נכבה את האש ונשאיר את הסיר סגור ואטום,לא נפתח ולא נבדוק.לאחר המתנה של כ-10 דקות, אנחנו יכולות לפתוח -והנה קיבלנו כוסמת מופרדת וטעימה מאוד.   ***אז כמו שאתן רואות  - זה לא מסובך, רק צריך לדעת את הכללים.בדיוק כמו שאנחנו לא זורקות את הפסטה למים לפני הרתחתם,אנחנו לא מרתיחות אותה יחד עם המים, או במעט מדי מים -גם כאן צריך רק להקפיד על כמה כללים פשוטים ואז זה הופך להיות פשוט מאוד. ועכשיו, אני רוצה לשתף אתכן את המתכון האהוב עלי עם כוסמת.כי תמיד יש לי סיר כוסמת במקרר, היא נשמרת שם כמעט שבוע,מה שאומר שאפשר לגוון מדי יום ולהוסיפה לתבשילים ומאכלים שונים. אני הכי אוהבת לשלב את הכוסמת בסלט הצהריים שלי,ובכך להעשירו בחלבון ובויטמינים ומינרלים שיש בה.   סלט כוסמת עם אבוקדו מצרכים:· 5 עלי חסה גדולים· כ-1/3 צרור שמיר/עשבי תיבול אחרים· מלפפון· עגבניה· ½ אבוקדו· כ-½ כוס כוסמת (לאחר השריה של 3-8 שעות ובישול ביחס שווה של כוסמת ומים) אופן ההכנה:1. פורסים את החסה לרצועות ומעבירים לקערה.2. קוצצים את השמיר ומוסיפים לקערה.3. קוצצים את העגבניה ומוסיפים לקערה.4. קוצצים את המלפפון ומוסיפים לקערה.5. מוציאים את האבוקדו מהקליפה, קוצצים גם אותו ומוסיפים לקערה.6. מוסיפים לקערה את הכוסמת ומערבבים היטב. בתאבון! 

איזו פסטה כדאי לצרוך?​

  אז איזו פסטה באמת בריאה יותר - מלאה? אולי פסטה ללא גלוטן?אולי מאפונה? ומה עם פסטה רגילה?היא ממש לא בריאה? אז תראו, יש שאלות שעליהן יש תשובה אחת; ברורה וקצרה -ויש נושאים שאין בהם הכרעה. ולכן, חשוב לנסות להבין את הבעד והנגד,כדי לעשות את ההחלטה הנכונה. אז קודם כל, בואו ננסה להבין -מה הבעיה עם פסטה?   כל פסטה; גם זו שמשווקת כבריאה ביותר -מכינים מקמח. זה יכול להיות קמח חיטה לבן, קמח כוסמין, קמח אפונה או כל קמח אחר. אבל זה תמיד יהיה קמח.ועם קמח יש לנו בעיה -בעיה משותפת לכל הקמחים, בלי קשר למה שמרכיב אותם,בעיה שמתחילה הרבה לפני ערך ה"כוסמין/ חלבון/ אפונה/ לבן". קמח מכינים מדגנים או קטניות,שניהם, בעצם - זרעים. ולזרעים יש מבנה ייחודי משלהם. בכל זרע יש:ליבה - המורכבת בעיקר מפחמימה וחלבון (היחס ביניהם יהיה שונה בין קטניה לדגן).נבט - שזה בעצם תוך הזרע. חלק זה אחראי על גדילת הזרעים כאשר הם נופלים לאדמה.בחלק זה גם מרוכזים רב הערכים התזונתיים שיש בזרעים.קליפה - כשמה כן היא; מכסה את שני החלקים הראשונים שדיברנו עליהם; ויוצרת מעטפת לזרע.בקליפה יש בעיקר סיבים תזונתיים וגם ערכים תזונתיים.   עכשיו - אמנם בנבט מרוכזים ערכים תזונתיים רבים, אבל הטבע דאג להגן עליהם. למה בעצם?הערכים שיש בנבט, היו אמורים לשמש את הזרע בימי ההתפתחות הראשונים שלו,ולאפשר לו גדילה. בדיוק כמו שאחרי לידה מגיע לאמא חלב; המרוכז בכל הערכים התזונתיים החיוניים;כדי להניק את התינוק ולאפשר לו התפתחות התחלתית - כך גם בטבע, דאגו לזרע הקטן,ולימי חייו הראשונים. ימי חייו מתחילים ביום בו הוא מתחיל להתפתח -מזרע חסר חיים,לנבט, שורש, עלים...ואחר כך לעץ או שיח. לזרע אין תאריך לידה קבוע מראש -הוא יכול להיוולד בכל רגע,גם אחרי שנים במצב ''ללא חיים''.  והמשותף בין לידת תינוק -ללידה ותחילת חיים של זרע... אלה המים!מים הם אלו שיגרמו לזרע להתעורר לחיים ולהתחיל לצמוח,כי כך זה בטבע -כאשר מגיע הגשם,מגיעה העונה המתאימה לצמיחה. אבל איך לשמור על הערכים התזונתיים;שחייבים להשמר חודשים, ואולי אף שנים רבות עד לצמיחת הזרע,כדי לשמש אותו ברגע האמת ולתת לו כח לגדול עד שיתחזק ויפתח שורשים?  כאן הטבע מצא פתרון יצירתי:חומצה פיטית, שאמורה להבטיח התפתחות טובה בעת בה ייגעו המים. אך עם החומצה הזו, יש לנו; בני האדם; בעיה.מכיוון שהיא קושרת יחד מינרלים הנמצאים בזרע - וביניהם ברזל ואבץ.  האדם אינו יכול לפרק אותה,האדם כמעט ולא יכול לספוג מינרלים המגיעים בצורה זו. ולכן, נוכחות של חומצה פיטית בכמות רבה -פוגעת בספיגה של ברזל, אבץ וגם סידן ומגנזיום. ומה שמעניין, זה שחומצה פיתית בכמות רבה בתזונה -פוגעת לא רק בספיגת מינרלים שנמצאים במזון זה ספציפית,אלא פוגעת גם באיזון כללי של ברזל ומינרלים אחרים בגוף.   ועכשיו - נחזור לחלקים השונים שיש בזרע:ליבה, נבט וקליפה. אז הקמח הלבן, שממנו מכינים פסטה לבנה רגילה - כולל את ליבת הזרע בלבד.מה שאומר שהיא דלה מאוד בערכים תזונתיים, כמעט ללא סיבים,וכוללת בעיקר פחמימה וחלבון (גלוטן).  אבל מה עם הפסטה המלאה?פסטה מלאה אמורים להכין מקמח מלא, לכן אמורים להיות בה כל חלקי הזרע, נכון?ליבה, נבט וקליפה.ואז יש לנו בנוסף לפחמימה ולחלבון - גם ערכים תזונתיים וסיבים...אבל - אז יש לנו גם חומצה פיטית! וכאן זה מתחיל להיות מורכב,כי לא ברור האם התועלת מהערכים שאולי יש בפסטה המלאה -עולה על התוצאות של חומצה פיטית בכמות רבה.   ומה לגבי פסטות עשירות בחלבון; כמו פסטה עדשים או אפונה?בדיוק אותו הסיפור! גם בהן תהיה כמות גבוהה של חומצה פיטית,ולכן לא ברור האם שווה לנו החלבון והערכים התזונתיים שיש בהן... אבל לא רק זה.כאשר אומרים לנו שמפסטה של עדשים, אפונה או כוסמין מלא,נקבל יותר ערכים תזונתיים;בפרט יותר ברזל - זה לא תמיד נכון.אנחנו בעצם לא באמת יודעות האם נוכל לקבל את הברזל שאולי נמצא בפסטה ''מלאה'',אבל בגלל החומצה הפיטית לא זמין לנו. כאן חשוב לי להדגיש נקודה חשובה -"אז מה, קמח מלא זה לא באמת בריא?"הוא כן!אבל רק כאשר אנחנו מכינות ממנו לחם, פיתות, מאפי שמרים ועוד.כי בעצם, התפחת בצק עם מחמצת שאור וגם עם שמרים תעשייתיים -מפחיתה את כמות החומצה הפיתית ומנטרלת אותה חלקית.מה שמאפשר לנו ליהנות מהערכים התזונתיים שיש בקמח מלא,בלי שהוא יפגע באיזון הברזל והמינרלים האחרים בגופנו. אבל פסטה לא עוברת תהליך של התפחה,ולכן כל החומצה הפיטית שיש בזרע - נשארת בפסטה. ומכאן אנחנו נאלצות לקבל מסקנה פשוטה:פסטה היא איננה מזון ממנו נרצה לקבל ערך תזונתי. פסטה היא פינוק,פסטה היא מנה כיפית ונוסטלגית מדי פעם...זו לא מנה שבאמת אמורה להיות חלק מהתפריט שלנו. פסטה מלאה, פסטה מאפונה,נותנת לנו אשליה של ''בריאות'' -אבל בעצם לא בריאה כלל כחלק מהתזונה. ולכן, כאשר שואלים אותי - "איזו פסטה לבחור?" אני אומרת - זאת שטעימה לכן!זאת שאחריה תרגישו קלילות יותר,זאת שגורמת לכן באמת ליהנות מהמנה עד הסוף.   ומה באמת חשוב? -  לאכול את הפסטה עם הרבה ירקות, עלים ירוקים ונבטים.כל אלו מספקים לנו סיבים; שלרב יהיו חסרים בפסטה,ומשלימים לנו ערכים תזונתיים שגם הם חסרים בפסטה. - ללעוס היטב את הפסטה כאשר אנחנו אוכלות.הלעיסה מאפשרת עיכול טוב יותר של המזון ומגבילה את כמות האוכל הנצרך.הלעיסה חשובה במיוחד במקרה של הפחמימות; בגלל שברוק נמצאים חומרים חיוניים לעיכול ופירוק פחמימה.ככל שהפחמימות שיגיעו למערכת העיכול שלנו,יהיו מעורבבות טוב יותר עם רוק וטחונות טוב יותר בעזרת השיניים -כך עיכולן יהיה יעיל יותר, מה שאומר שזה פחות יגרום לבעיות שונות.בנוסף לכך, הלעיסה משפיעה על תחושת השובע ומאפשרת לנו לשבוע וליהנות ממנה קטנה יותר. - תיהנו ממנת הפסטה שלכן עד הסוף.ככל שתיהנו יותר ופחות "תאכלו" את עצמכן על כל ביס -כך הסיפוק שלכן יהיה גדול יותר,וזה יגרום לכן להמשיך את החיים ללא פסטה, עד ל''פינוק'' הבא.   ולסיום, האם בכל זאת אני ממליצה על פסטה עדשים, אפונה או כוסמין -כי היא "בריאה יותר"? אני לא.כי היא נותנת לנו אשליה שזה בסדר ושזה יחסית בריא.עדיף בעיני לאכול משהו שברור לנו שהוא לא בריא - ושיהיה רק מדי פעם,מאשר להכנס לראש של ''אבל בכל זאת יש בזה ערך תזונתי'',בזמן שהתועלת האמתית של זה - ירודה... בנוסף לכך, פסטות מסוג זה עולות הרבה יותר כסף.ואם כבר אנחנו מחפשות להשקיע - יש מקומות טובים יותר!תשקיעו במזון שהוא באמת בריא, באמת חשוב,ולא במשהו שבכלל לא ברור האם יש בו תועלת. כך גם לגבי ילדים שהוריהם חושבים שעדיף שיאכלו פסטה ''בריאה יותר'' -כי אחרת לא יאכלו כלום...אני בטוחה שיש דברים בריאים באמת, שאתן לא קונות לילדיכן בגלל עלותם הגבוהה.עדיף שתשקיעו בהם!תותים, פירות, אגוזים, שקדים ועוד ועוד...   "אבל אולי עדיף פסטה אפונה או עדשים, בגלל שאין בה גלוטן?" תראו, אם יש לכן צליאק, או רגישות לגלוטן - ודאי.פשוט אסור לכן פסטה שמכילה גלוטן,וכאן זו תהיה האופציה היחידה. אבל אם אתן לא - אני רוצה לספר לכן משהו: במשך דורות רבים, אכלו בני האדם מוצרי חיטה; לחמים, פיתות, מאפים...ולא סבלו מרגישות לגלוטן (אולי במקרים בודדים, אבל ממש לא ברמה של היום). ולמה?כי האנשים השתמשו בחיטה באיזון ובצורה הנכונה, כלומר על ידי התפחה בעזרת מחמצת.אחרי זה, הגיעה התזונה כמו שאנחנו מכירות אותה היום -מלאת גלוטן, מלאת קמחים, ללא שימוש במחמצת ועם זנים ''מפותחים'' של חיטה. וזה מה שעשה נזק -אין בעיה עם חיטה, אין בעיה עם גלוטן.יש בעיה עם הגזמה!!!   אנחנו יודעים מה קרה לאנושות בגלל שימוש מופרז בחיטה -תוך פחות מ-3 דורות, רגישות לגלוטן הפכה למגפה של ממש! אבל אנחנו לא יודעים מה יקרה לאנושות משימוש מופרז בקמחים אחרים,מצריכה מוגזמת של קמח חומוס, עדשים ואפונה. גם קמחים אלו הם לא טבעיים כדרך חיים לאדם,זה לא משהו שהיו משתמשים בו כל כך פעם. פעם היו משרים קטניות, מכינים תבשיל, אוכלים עם ירקות.לא היו משתמשים בקמח,לא היו דוחפים אותו לכל מקום,לא היו יוצרים שילובים הזויים של קמחים עם מזונות אחרים. ומה יהיה המחיר של זה?אנחנו לא יודעים,אבל הוא יהיה. כי שוב, הבעיה היא לא בגלוטן -הבעיה היא בהגזמה.    לכן אני רואה לנכון לשים דגש על זה!במקום לשלם ביוקר על פסטה עדשים -תשקיעו במזונות בריאים באמת, שיהפכו את התזונה שלכן למאוזנת יותר.במקום לחשוב שמשם תקבלו חלבון -זכרו שזו לא דרך טבעית לצרוך קטניות. התייחסו לפסטה כפינוק -ודי לה. אל תחפשו דרך ''להבריא'' את המאכל הזה. למדתן משהו חדש מהכתבה הזו?שתפו אותי בתגובות!​

איך בוחרים את השמן הכי בריא עבורנו?​

"תגידי, עם איזה שמן הכי בריא לטגן ולאפות?"  "זית???מה?אין מצב, שמעתי שזה ממש לא בריא -אולי זרעי ענבים?" שאלות מסוג זה אני מקבלת על בסיס קבוע,והחלטתי שהגיע הזמן לענות בצורה מסודרת ומפורטת -לגבי בחירת שמן בתזונה שלנו בכלל,בחירת שמן לטיגון, אפיה ובישול בפרט. אז מוכנות להכנס לעובי הקורה?יאללה, בואו!ואני בטוחה שבסוף תהיו מופתעות :)  כאשר אנחנו בוחרות שמן, חשוב לבדוק אותו לפי 3 פרמטרים:1. נקודת העישון שלו.(לא יודעות מה זה בדיוק? בסוף הכתבה יש הסבר מפורט מהי נקודת עישון). 2. רמת החמצון שלו במעלות גבוהות (בהן אנו מתכוונות להשתמש בו).(לא ממש מבינות את המושג הזה? מצוין. בדיוק בשביל זה הסברתי אותו בסוף הכתבה). 3. היחס בין אומגה 3 לאומגה 6 בשמן.(אומגה? רגע מה זה קשור... גם על כך - בסוף הכתבה). 4. דרך הפקתו (טבעית ככל האפשר, ללא זיקוק, חימום, סחיטה שניה ועוד). כעת נערוך השוואה בין כמה סוגי שמנים נפוצים,שנקודת העישון שלהם היא הגבוהה ביותר ביחס לשאר השמנים.כמובן מדובר בשמנים שהופקו אך ורק בדרך טבעית וללא זיקוק.- שמן זית כתית מעולה, חמיצות נמוכה, נקודת עישון - 270 מעלות.- שמן קוקוס, כבישה קרה, נקודת עישון - 177 מעלות.- שמן חמניות, נקודת עישון - 107 מעלות.- שמן קנולה מזוקק, נקודת עישון - 204 מעלות.1.  נקודת עישון:כבר מהסקירה הזריזה הזו - אנו יכולות לראות שמי שמנצח כאן זה שמן זית כתית מעולה,שנקודת העישון שלו היא הגבוהה ביותר.לכן, לפי הפרמטר הזה נעדיף את שמן הזית.כן, בשונה לגמרי ממה שמקובל לחשוב - נקודת העישון של שמן זית היא ממש לא כזו נמוכה.וגם, זכרו - בסופו של דבר, בטיגון קצר בבית ובטח שבאפיה בתנור ביתי -שמן לא מגיע לעולם ל-270 מעלות! ואפילו לא קרוב.  אז מה הפרמטר השני לבחירה נכונה?2.  רמת חמצון:במידה ואנו רוצות להשתמש בשמן לחימום כלשהו (אפיה, טיגון או תוספת לתבשיל) -נעדיף לבחור בשמן שחומצות השומן שלו פשוטות וקצרות ככל האפשר.בשמן בו נשתמש לחימום וטיגון, נעדיף שלא יהיו כלל חומצות שומן מורכבות כגון אומגה 3 ואומגה 6 -נעדיף שמן בו יש חומצות שומן באורך בינוני.חומצות שומן מורכבות, מעלות את הסיכון לחמצון השמן, ולכן לפי פרמטר זה -מנצח שמן הקוקוס, כיוון שיש בו אחוז גבוה יחסית של חומצות שומן באורך בינוני.גם שמן זית הוא בסדר מבחינת פרמטר זה, כיוון שאינו מכיל אומגה 3 או אומגה 6. 3.  יחס בין אומגה 3 לאומגה 6:נעשה סקירה קצרה לגבי היחס בין אומגה 3 לאומגה 6; במספר שמנים נפוצים בתזונה שלנו -נעדיף שמנים עם כמות אומגה 3 גבוהה יותר, כיוון שזו חומצת שומן נדירה יותר בתזונה.- שמן חמניות: היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 הוא 68 ל-1 - לא מומלץ כלל.- שמן זרעי ענבים: 70 ל-1 - לא מומלץ כלל(שמן זה לא מומלץ כלל לתזונה, כיוון שכמעט אינו מכיל נוגדי חמצון).- שמן קנולה: 2-3 ל-1.- שמן סויה: 6-8 ל-1.בשמנים שהופקו מפירות; כגון אבוקדו, קוקוס או זית, יש איזון טוב יותר בין אומגה 6 לאומגה 3,לעומת השמנים שהצגנו לעיל, שהופקו מזרעים.ברב הזרעים, היחס בין אומגה 3 לאומגה 6 יהיה לטובת אומגה 6,אותה אנו לא רוצים בשביל גופנו כיוון שהיא פרו דלקתית.לכן, לפי פרמטר זה - תמיד מומלץ לבחור בשמנים שהופקו מפירות בלבד. 4. דרך הפקת השמן:גם בתחום מקור השמנים, העדיפות נופלת על שמנים שהופקו מפירות (אבוקדו, קוקוס, זית),כיוון שבדרך טבעית - קל יותר להפיק שמן מפירות.לעומת זאת, שמנים שהופקו מזרעים שונים (כגון זרעי ענבים, קנולה, חמניה) -טבעיים הרבה פחות ועוברים הרבה יותר תהליכים כימיים, זיקוק וסחיטות נוספות, ולכן הם מעובדים הרבה יותר.גם לפי פרמטר זה, העדיפות תהיה לשמנים שהופקו מפירות. לסיכום...ההמלצה שלנו היא להחזיק בבית רק את 3 השמנים הללו (זית, קוקוס, אבוקדו),וכמובן העדיפות תהיה לשמן קוקוס ושמן זית אשר זמינים יותר בימינו.אנו לא ממליצים כלל על שימוש בשמנים מזרעים, גם אם הם אורגניים וגם במידה ולא עברו זיקוק -עדיין תהליך ייצורם הוא בעייתי וקיימים פרמטרים נוספים לפיהם הן לא מתאימים לתזונתנו.גם שמן זית וגם שמן קוקוס מתאימים לחימום, בתנאי שאנו לא עושות טיגון חוזר או חימום בחום מאוד גבוה.(לטיגון קצר של חביתה או הוספה לעוגה - גם שמן זית וגם שמן קוקוס מתאימים וטובים.)  "רגע, אבל מה - שמן זרעי ענבים זה לא בריא?יש בזה הרבה חומרים סופר בריאים! וחוץ מזה זה מפרי!" אז זהו, שלא בדיוק... שמן זרעי ענבים, כשמו כן הוא -מופק מזרעים של ענבים, ולכן לא שונה מכל שמן אחר שמופק מזרעים.כמות האומגה 6 תהיה מאוד גבוהה בו.תהליך הפקתו לא ממש טבעי. אבל החשוב מכל -רב החומרים הכל כך בריאים שמדברים עליהם;שבאמת קיימים בזרעי ענבים (כמו נוגדי חמצון חזקים ועוד) -פשוט לא שורדים את תהליך הפקת השמן, ואין אותם כלל בשמן זרעי ענבים. אז למה הוא נחשב לבריא?שיווק מצוין...וזה הכל.   "אבל השמנים שבחרת הם בעלי טעם חזק מאוד!איך אפשר להשתמש בהם? זה פשוט לא יהיה טעים..." נכון, יש בזה משהו...אבל כאן חשוב לזכור שני דברים: 1. טעם זה עניין של הרגל, ולפעמים של תפיסה מקובעת מראש.בכל הסדנאות שלי אני משתמשת גם באפיה וגם בבישול בשמן זית בלבד -מעולם לא שמעתי אישה שהבחינה בטעם מוזר!למה?כי כאשר מנסים - מגלים שזה לא באמת מורגש כמו שחשבנו.אז פשוט תנסו... ותראו שזה לגמרי טעים! 2. יש זנים שונים של שמן זית, טריות שונה ועוד פרמטרים שמשפיעים על הטעם.ניסיתן שמן ולא אהבתן את הטעם?פשוט נסו שמן זית אחר!ובסוף תמצאו את שמן הזית המושלם; עם טעם נייטרלי; עבור הבישולים שלכן. ומהי נקודת עישון?נקודת עישון היא נקודת הזמן בה; בעקבות טמפרטורת השמן;מתחיל בשמן תהליך פירוק ושבירה ל וחומצות שומן חופשיות.במצב זה נהרסים הערכים התזונתיים שבשמן, ויתכן שגם נוצרים חומרים מזיקים.לכל שמן נקודת עישון שונה.   רמת חמצון? מה זה בכלל? כל חומר בעולמנו - בנוי מאטומים,כל אטום בנוי מאלקטרונים,לכל אטום - האיזון שלו בין האלקטרונים. כאשר חסר אלקטרון אחד, האטום לא יהיה מאוזן,ויחפש להשלים את עצמו כדי לחזור לאיזון -לצורך כך, הוא יצטרך מישהו שינדב לו אלקטרון. כאשר חומר כזה מגיע אל גוף האדם, הוא פועל כסוג של "גנב" ומחפש למי לגנוב אלקטרון.שרשרת הגניבות הזו יכולה להזיק לבריאות ולהביא לשלל מחלות,אשר נגרמות מפגיעה במבנה של איברים וחומרים בגופנו (לדוגמא; פגיעה במבנה ה-DNA של גופנו). אבל איך בכלל נוצרים אוטמים שאבדו אלקטרון?יש כאלה - פשוט בגלל חשיפה לאוויר העולם,יש כאלה - שאבדו את האיזון ואבדו אלקטרון בתהליך הייצור; חימום, טחינה, עיבוד וכדומה.ככל שצורת העיבוד תהיה אגרסיבית יותר, עם חום גבוה יותר, עם כלי מתחת ובמשך זמן רב יותר -כך יווצרו באותו חומר יותר ויותר אטומים עם חוסר איזון. אז מה זו רמת חמיצות השמן?מה שכתוב על כל בקבוק של שמן -מראה על אחוז של חומצות שומן מחומצנות בשמן.ככל שמספרן קטן יותר, כך שמן זה יהיה בריא ועמיד יותר.לדוגמא; שמן ברמת חמיצות 0.2 עדיף על שמן עם חמיצות 2.5. אבל שמן יכול גם להתחמצן במהלך השימוש - חשיפה לאוויר, טיגון ובישול.ככל שמבנה החומר מורכב יותר, וכולל בתוכו יותר חלקים -כך יהיה קל יותר להפוך אותו לחומר בלתי מאוזן; עם מחסור באלקטרון.לכן, כאשר אנחנו יודעים שנרצה להשתמש בשמן לבישול וטיגון -חשוב לבחור שמן עם חומצות שומן קצרות ופשוטות ככל האפשר.(לדוגמא; אומגה 3 ואומגה 6 הן חומצות שומן מאוד מורכבות ונעדיף שלא יהיה את שתיהן בשמן כלל.)   "רגע... אומגה 3? אומגה 6? מה זה בכלל?חשבנו ששתיהן בריאות...למה את בודקת את האיזון ביניהן?" אז בואו ננסה להבין...ראשית, גם אומגה 3 וגם אומגה 6 - הן בסך הכל חומצות שומן.הן דומות מאוד ביניהן במבנה הכימי שלהן,אבל גם קצת שונות...ועל כן המספרים :) אבל מעבר לשוני בהרכב הכימי, יש ביניהן גם שוני מבחינת התפקוד בגופנו -אוגמה 3 זו חומצת שומן חיונית, אנטי דלקתית, ובנוסף, יש לה תפקידים רבים בגופנו.אומגה 6 גם היא חומצת שומן חיונית, אבל היא דווקא פרו דלקתית; כלומר חלק מתפקידה הוא לייצר דלקת. אז לא, דלקת זה לא תמיד רע;יש צורך גם בדלקת בגופנו, אם וכאשר מגיע איזה חומר מסוכן וצריך לגרשו -חשוב שלגוף שלנו תהיה יכולת זו. אך מצד שני - ברור לכולנו שזה תהליך שצריך להיות מאוזן ולא מוגזם. כאשר אנחנו בודקים, אנחנו מגלים שרב מזונותינו מכילים את חומצות אוגמה 6:החיטה, הדגנים, כל הזרעים, רב השמנים, סויה ועוד.ואומגה 3 נדירה מאוד בתזונתנו מכיוון שהיא נמצאת בעיקר בדגים ואצות ים.וגם בדגים; בגלל הגידול התעשייתי; לא תמיד היא נמצאת בכמות מספקת. מה שאומר שבסופו של דבר, אנחנו מקבלים אומגה 6 על בסיס יום יומי -ואילו אומגה 3 אנחנו בקושי צורכים.כאשר אנחנו מבינים את התפקידים השונים של חומצות שומן אלו,אנחנו מבינים אם החשיבות שבצריכה מאוזנת, החשיבות של איזון בין השתיים.וכאשר אנחנו מפריזים בצריכת אומגה 6 ובקושי צורכים אומגה 3 -זה מכניס את הגוף שלנו למצב לא טוב.   אז מה אפשר לעשות? להרבות במוצרים בהם יש אומגה 3 (ועל כך - בכתבה נפרדת).אבל לפני הכל, לצמצם צריכה של אומגה 6. המקור המרוכז והמופרז ביותר לחומצה זו - יהיו השמנים שלנו;שמן קנולה, שמן סויה, שמן חמניות וכל שאר שמני הזרעים.אם במקרה של מזונות אחרים; כמו אורז למשל; אין לנו חשש להגזים (שלא לדבר שכמות השומן בו מזערית) -אז כאשר אנחנו מוסיפים שמן לתזונה, קל מאוד להוסיף קלוריות בלי לשים לב,כי זה לא מורגש ואין להן נפח, ואילו אחוז חומצות האומגה 6 יהיה בו גבוה יחסית. לכן, כאשר אנחנו בוחרים שמן -אנחנו חייבים לבדוק שיש בו איזון בין אומגה 6 לאומגה 3 - לטובת אומגה 3. הכתבה הזו עזרה לכם?אם כן, אני ממש אשמח אם תעבירו אותו הלאה, כדי שעוד אנשים יהנו וילמדו ממנה!​

מדריך להכנת אורז מלא מופחת ארסן +מתכון לריזוטו ​פטריות חגיגי

​  בואו נתחיל מהשאלה הכי מתבקשת -למה בכלל לבחור באורז מלא?האורז המלא לא עובר את העיבוד אותו מקבל האורז הלבן,ולכן שומר על ערכיו התזונתיים – ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.האורז המלא מתפרק לאט יותר, וזה מגביר את תחושת השובע שלנו,לעומת האורז הלבן אשר מתפרק מהר לסוכר וגורם לנו לרצות לאכול עוד ועוד.   בתקופה האחרונה יש חשש מאורז מלא, מאז הגילוי שהוא מכיל ארסן בכמות גדולה יותר מהאורז הלבן.אז בואו ננסה להבין מה עושים עם זה ואיך עושים את זה: הסיבה לכך שבאורז מלא יש יותר ארסן מאשר באורז הלבן, היא שרב הארסן מתרכז בקליפת האורז.לכן כאשר מסירים את הקליפה; כמו במקרה של האורז הלבן; נשארת בו כמות קטנה יותר של ארסן.גם באורז אורגני מלא יש כמות ארסן כמעט זהה לאורז לא אורגני,כיוון שהארסן לא מגיע מהריסוס, אלא ממים לא נקיים באזור גידול האורז. הכמות הקטנה ביותר של ארסן נמצאה באורז בסמטי.לכן מומלץ לאכול רק אורז בסמטי מלא ולא סוגים אחרים. אבל מדוע שלא נאכל אורז לבן במקום המלא, אם הוא מכיל פחות ארסן?הסיבה לכך היא, שאורז לבן זו פחמימה פשוטה כמעט ללא סיבים וכמעט ללא ערך תזונתי.למעשה אין לנו עניין לאכול דגנים לבנים כיוון שהם לא מביאים אתם כמעט ערך תזונתי,אלא להפך, מרוקנים לנו את המאגרים של ויטמינים ומינרלים.ולכן, למרות שכמות הארסן באורז המלא היא גדולה יותר, נעדיף לצרוך אורז בסמטי מלא.   ועכשיו, בואו נלמד איך אפשר לבשל את האורז המלא באופן שיפחית בו את כמות הארסן: 1. יש להשרות את האורז למשך כ-8 שעות.2. ניתן להשאיר את האורז לעוד יום-יומיים של הנבטה (לא חובה).3. בישול האורז:הדרך הנכונה לבשל את האורז כדי להפחית את כמות הארסן בו, זו הדרך המסורתית לבישול אורז.כלומר, כמו שאנחנו מבשלים פסטה -מה שעושים זה לבשל את האורז בכמות גדולה של מים,לדוגמא: אם אנו מבשלים 2 כוסות של אורז, לוקחים סיר גדול ומוסיפים לאורז 6-7 כוסות מים.נבשל את האורז עד שהוא מוכן (חשוב לבדוק אותו ולוודא).4. לאחר מכן נסנן את המים, נשטוף את האורז ונוסיף אותו לתבשיל להמשך בישול. טיפ נוסף:לסנן את האורז מהמים של הבישול כבר לאחר הרתיחה.לאחר מכן להוסיף מים, לבשל את האורז עד שהוא מוכן, לסנן ואז להגיש.שיטה זו תפחית עוד יותר את כמות הארסן באורז. ***  ועכשיו נלמד להכין ריזוטו חגיגי, שאפשר לבשל גם לארוחות חג מפנקות וגם ביומיום,מנה טעימה בטירוף שמוגשת במסעדות ועושה אווירה חגיגית,ומצד שני מאוד פשוטה להכנה, בנויה מרכיבים בודדים וקלים להשגה. בזכות אופן הכנת הריזוטו ודרך בישול האורז, לא נרגיש בכלל שאנחנו משתמשים באורז מלא,כי הבישול הזה הופך אותו לרך יותר וקל יותר, וכך פותר את הבעיה שבגללה רבים לא מתחברים אליו.   ריזוטו ​פטריות חגיגי להכנת הריזוטו נצטרך:3 כוסות אורז מלא מבושלבצל בינוניסלסלת פטריות (עדיף שיטאקי או פטריות איכותיות אחרות)250 מ"ל קרם קוקוסמעט פלפל שחורמלח לפי הטעםמעט פפריקה מתוקה   אופן ההכנה:1. לאדות או לטגן בצל פרוס לחצאי טבעות.2. להוסיף את הפטריות, חתוכות לחתיכות גדולות ולהמשיך באידוי/טיגון.3. לתבל ולהוסיף את האורז.חשוב לוודא שהפטריות מוכנות, במיוחד אם משתמשים בפטריות כמו שיטאקי;שאסור לאכול אותן כאשר אינן מבושלות עד הסוף.4. להוסיף את קרם הקוקוס, לערבב, לכסות ולהמשיך באידוי עוד מספר דקות,עד שקרם הקוקוס מסמיך את התבשיל.ו...הריזוטו מוכן!   בתאבון!

...
...
מבשלים בריא עם דורה לוי