גריסיני​

​טוב, קיץ כזה עוד לא היה לנו... בכל קיץ אחר - הייתי מתחילה את המתכון הזה בסיפור על חוף הים,על טיול בפארק או בגן החיות...אבל מי יודע מתי נפגוש את הפיל שבגן החיות בפעם הבאה,ומתי נפגש בים... אבל בכל זאת -קיץ,חופש...וילדים. בקיצור, לא יהיה זמן טוב יותר למתכון המושלם הזה -מתכון שמתאים לילדים במיוחד,מאכל שאהוב על הילדים והמבוגרים כאחד... גריסיני!  ולפני שאני ממשיכה, חייבת לשתף אתכן -המתכון הזה בשבילי הוא נוסטלגיה. ידעתן שאני ובעלי עבדנו במאפיה בירושלים?כן, הכרנו שם...אני הייתי בחורה צעירה שבאה לעבוד במאפיה -והא עבד שם כבר שנים. אז בסוף היום, אחד הדברים הכיפיים -היה לעבור דרך העגלות הענקיות,לאסוף לשקית חופן גריסיני בטעמים שונים,ולצאת לשוק מחנה יהודה תוך כדי נשנוש. אבל לא רק זה -את הגריסיני היינו מנשנשים גם בזמן העבודה,וגם בסוף היום; עם לאבנה או בלי :). אה כן, והיה אפילו איזה יום שמינו אותי להכין את הגריסיני,ובמשך שעות רבות; על שולחן עץ ענק;גילגלתי וגילגלתי עוד ועוד גריסיני, אותם סידרתי על מגשים ענקיים. אז עכשיו, כאשר אני מערבבת את הקמח בקערה,מתחילה לגלגל ידנית גריסיני ולסדר אותם על מגש קטן של תנור ביתי -אני מרגישה איך הרגשות ממלאים אותי,השיחות הראשונות עם בעלי לעתיד,הערבים בין סמטאות ירושלים,הנוף מחלון העבודה; על שוק מחנה יהודה... בקיצור,אפילו הטעם שאני מרגישה בפה ברגעים אלו -זה טעמם של הגריסיני בטעם שום; שהיו האהובים עלי ביותר. אה, וכן,גם היום, כאשר מזדמן לי להגיע למאפיה -אני ממלאת לי שקית של גריסיני...וכמובן שבסוף הילדות מסיימות לי אותה. אז יאללה,עכשיו, כשאנחנו רחוק מירושלים... זה הזמן!ואני מכינה אותם בבית. אז בא לכן גם גריסיני?בא לכן להתפנק על נשנוש בריא?בא לכן לפנק את הילדים? האמת שזה ממש פשוט!  אבל לפני כן... מחמצת שאור -במתכון הזה יש מחמצת שאור, שזה בעצם שדרוג שלי למתכון המקורי.הוא זה שהופך את הגריסיני לסופר בריאים.למה?כי התססה עם מחמצת שאור -מאפשרת עיכול ופירוק טובים יותר של הגלוטן,ובכלל מוסיפה בריאות למאכלים עם קמח.אבל זה לא רכיב חובה ואתן גם יכולות לוותר עליו אם אין לכן כח או סבלנות...במקרה של ויתור על המחמצת - אין צורך גם בהתפחה.אבל האמת, חבל לוותר! הקמח -במאפים מהסוג הזה, בחירת הקמח היא קריטית מאוד.אתן יכולות להכין את המתכון גם עם חיטה וגם עם כוסמין -אם אתן מכינות עם כוסמין, כנראה שיהיה צורך בקצת יותר קמח.אבל מה שחשוב במיוחד - זה בחירת קמח איכותי.כמובן שנרצה להשתמש בקמח מלא,אבל חשוב לבחור בקמח מלא איכותי,והכי חשוב - שהקמח יהיה טחון דק.רב הקמחים המלאים נטחנים בטחינה גסה,וטחינה כזו יכולה להרוס לנו את הגריסיני...אז תבחרו היטב את הקמח המלא למתכון הזה.אני אישית, השתמשתי במתכון הזה בקמח של חוות הר סיני -בגלל הטחינה האיכותית והדקה שלו.   אז איך מכינים? מצרכים: - 1/2 2 כוסות קמח- 20 גרם מלח- 150 מ"ל שמן זית- 2 כפות מחמצת- 1/2 1 כוס מים אופן ההכנה:1. מערבבים בקערה את המחמצת, הקמח, המים, המלח ושמן הזית.(בשלב זה אפשר להוסיף תוספות כגון שום כתוש, זעתר, שומשום, קצח, מלח גס... לטעמכן.)2. משאירים להתפחה של שעתיים.3. יוצרים רצועות באורך של כ-5 ס"מ ובקוטר כ-1/2 ס"מ.4. מסדרים על מגש מרופד בנייר אפייה.5. אופים כ-10 דקות,ו... בתאבון!  אז כמו שאמרתי,במתכון הזה השתמשתי בקמח של חוות הר סיני -ולכך יש מספר סיבות: - מדובר בקמח אורגני.- זן ייחודי, המתאים במיוחד לאפיית מאפים.- הטחינה מאוד דקה ואיכותית, ללא מגע עם מתכת (באבני ריחיים).- תמיכה בעסקים ישראליים ויחס אישי ואדיב. אז אם אתן מחפשות באיזה קמח להשתמש -אני חד משמעית ממליצה לכן להתנסות בקמח הזה! ואפילו יש לכן הטבה מיוחדת; רק לעוקבות שלי;על הזמנת הקמח! למימוש ההטבה ולפרטים -שלחי הודעה לאשריאל, למספר: 054-628-6258.  רוצות ללמוד עוד על קמח מלא ועל בחירה נכונה של קמח?כאן יש לכן מדריך מפורט! 

המדריך לבחירת קמח איכותי​ באמת

  בא לכן להשקיע בבריאות,וגם שמעתן שקמח מלא זה בריא יותר... אז הדבר המתבקש - זה לגשת לסופר ולבחור בין המדפים העמוסים בקמחים -את הקמח עם הכיתוב הנחשק: ''קמח מלא''. נשמע פשוט וקל,נכון? אז זהו, שלא...לחפש בסופר קמח מלא -זה כמו לנסות לבחור תפוח מוצלח בעיניים עצומות... כי יש תפוח פינק ליידי -יקר אבל טעים במיוחד,יש את הסמיט,יש את זה שנשמר בקירור כבר שנתיים,יש את אלה שבכלל במבצע בגלל שהם סוג ב'... אם אנחנו לא נתבונן ונראה,אם לא נקרא את הכיתוב מעל כל ארגז תפוחים -הבחירה שלנו ודאי תהיה לקויה,ואולי אף נתאכזב.   אז כן, כך בדיוק זה גם לגבי קמח מלא -יש עשרות מותגים,ונראה לנו שההבדל היחיד הוא סוג האריזה וסוג הקמח;כוסמין או חיטה,מלא או לבן,אריזת ואקום או אריזת נייר... אז זהו, שממש לא! מה שחשוב באמת - זו לא האריזה.מה שחשוב זה לא אם זה כוסמין או חיטה -מה שחשוב זה הדבר הנסתר מהעין,דבר שאף אחד לא רוצה לגלות לנו. אז לגשת לסופר ופשוט לבחור את הקמח המלא -לא בדיוק...   קודם כל, צריך להבין היטב -איזה קמח מלא הוא באמת בריא,איך מזהים אותו,ואיך מוצאים אותו בסופר.כדי שלא לא נשלם ''בעיניים עצומות'' על פינק ליידי -ונקבל תפוח במרקם של ספוג... הבעיה היא, שאם במקרה של התפוחים - הכל חשוף לנגד עינינו...במקרה של הקמח - הדברים לא ברורים,מוסתרים,וממש לא ברור איך אפשר לדעת. אז היום אני רוצה לעשות סדר, אחת ולתמיד!   הכללים האולטימטיביים לבחירת קמח מלא, שהוא גם בריא באמת: 1. מנופה? אז נשמע שמבחינת הכשרות - אין לנו ברירה,וניגש מיד לקמח המלא המנופה,וגם אם עניין הכשרות לא מעניין אתכן -הכיתוב הקטן ''מנופה'', כנראה לא ירתיע אתכן מקניית קמח מלא. אז זו בעצם הטעות מספר 1.טעות קריטית שגורמת לנו לשלם ביוקר על מוצר שלא קיבלנו.ולמה אני אומרת את זה?ניפוי של קמח מלא גורם לחלק ממרכיביו פשוט להשאר בנפה.אותם חלקים שנשארים בנפה, הם לרוב החלקים הבריאים ביותר בקמח -הקליפה והנבט. הם פשוט נזרקים...ואנחנו מקבלים קמח ''מלא'', מנופה -שהוא בעצם כבר לא בדיוק מלא. אין לנו דרך לדעת מה באמת נשאר בו -אז פשוט חבל לשלם על קמח כזה! אבל רגע, מבחינת כשרות חייבים מנופה?אין ברירה?לנפות לבד? ממש לא!אנחנו אמורות לחפש קמח עם הכיתוב ''ללא צורך בניפוי''. מה זה אומר?שקמח זה נארז באריזה אטומה, עם ואקום לדוגמא,או נשמר בקירור מרגע הטחינה -ואז הוא לא חייב בניפוי מבחינת הכשרות. אז כן,כיתוב קטן -הבדל גדול! לא - "מנופה",אלא - "ללא צורך בניפוי".   2. אחסון הקמח -מכירות את זה שהבצק מתפוצץ בזמן ההתפחה?שקשה לעצב אותו?שהוא עובר את זמן ההתפחה מהר מדי?בקמח יש גלוטן -הגלוטן הוא זה שמחזיק את הקמח ושומר על הצורה שלו.אבל ברב הקמחים, היצרנים פשוט לא יודעים לשמור נכון על הגרגרים לפני הטחינה.ומה שקורה זה שהגרגרים מקבלים לחות,ובכך מתחילים סוג של תהליך '''הנבטה'' -בתהליך זה מתפרק לו הגלוטן ועוד חומרים חשובים להכנת הבצק.הגרגרים האלו נטחנים ונמכרים כקמח,ואין לנו שום יכולת לדעת שזה מה שקרה.יש מן תפיסה כזו, ש - "טוב, כך זה קמח מלא".אבל לא!גם מקמח מלא אמור לצאת בצק אחיד,יפה,שתופח בצורת כדור מסודר,שקל לעצב אותו.אבל אם כך, למה זה לא קורה לקמח לבן?פשוט מאוד:בקמח לבן, לא משנה איך תשמרו את הגרגרים שלו -הם לא ינבטו, כי הסירו מהם את הנבט.אבל בקמח מלא - כן.אז צריך לדעת לשמור אותו נכון.מה זה אומר?שאנחנו חייבות לדעת איך בדיוק נשמרו הגרגרים שמהם נטחן הקמח,אנחנו חייבות לוודא שהגרגרים נשמרו בצורה כזו שלא אפשרה להם נביטה. 3. טחינה -אנחנו רגילות שהקמח המלא הוא גס,ונראה לנו שכך זה אמור להיות -כי זה קמח מלא...אבל האמת היא שזה ממש לא קשור -החברות השונות פשוט מתעצלות וחוסכות בטחינה איכותית,ולכן אנחנו מקבלות קמח גס, שהלחם ממנו יוצא כבד ודחוס.אבל זה לא חייב להיות כך!אפשר להגיע לטחינה מושלמת בקמח מלא,זה פשוט דורש מאמץ רב יותר,כי זה תהליך ארוך יותר...אבל זה אפשרי! קמח שנטחן בצורה דקה ומושלמת -זה קמח מלא שממנו האפיה תהיה קלה וטעימה יותר. אז אל תוותרו, חפשו את הקמח האיכותי שלא חסכו עליו בטחינה!  4. זן הגרגרים -הדבר הבא נכון גם לגבי חיטה וגם לגבי כוסמין.לא כולם יודעים, אבל כן, גם בחיטה/כוסמין יש זנים שונים -ובעצם כאשר רק כתוב ''חיטה'' על האריזה, זה לא אומר הרבה...איזה זן?כי זה כמו שאמרנו לגבי תפוחים -יש פינק ליידי,יש סמיט,יש יקר יותר וטעים יותר,ויש זול עם טעם של ספוג...אז כאשר אנחנו בוחרות תפוחים - זה ברור לנו לעין,אבל כאשר מדובר בקמח - לא...אבל האמת שהדבר הזה הוא קריטי.זן הקמח אומר הרבה על האיכות שלו,ושאלה לא פחות חשובה היא:איפה הוא מגודל?נכון, אורגני...אבל מאיפה?זה חשוב מאוד!יש ארצות בהן מגודלים זנים באיכות ירודה או שמגודלים בצורה שפוגעת באיכות הזרעים.אז כן, המידע החשוב הזה לא חשוף לציבור בשום צורה...אז יש המון זנים וכמה וכמה מקומות גידול,אבל בשורה התחתונה -זה מתחלק לגידול הארצישראלי;שזו כמובן האופציה המועדפת, אבל לצערי הגרגרים המגודלים בארץ אלה רק חיטה וטף;ואז יש את היבוא הזול (לרוב מאוקראינה),ויש את היבוא האיכותי מארצות אירופה.  חשוב לנו קודם כל להבין - מאיפה?אם זו חיטה או טף - אז נרצה גידול ארצישראלי בלבד,אם זה כוסמין או שיפון - ייבוא מאירופה בלבד! והמידע הזה ממש לא כתוב על האריזה... צריך לברר אותו.אבל לא רק זה,צריך גם לבדוק שהזן הספציפי שבו משתמשים - הוא זן טוב. איך?ניסיון...לא כל זן מתאים באמת לאפיה ולהכנת קמח מלא,ולצערי אין מודעות לכך ואין לנו על מי לסמוך חוץ מעל עצמנו.  5. מקום וסוג הטחינה - איפה נטחן הקמח ובאיזה אופן? אז קודם כל, האם ידעתן שרבים מהמותגים של קמחים (כן, גם של קמח אורגני) -פשוט מקבלים כבר קמח מוכן שנטחן מחוץ לארץ, ורק אורזים אותו ומוכרים?כמובן שבטחינה כזו יש כמה וכמה בעיות -זמן ממושך יותר של אחסון,לפעמים חוסר פיקוח וטחינה באיכות ירודה יותר,חוסר הידיעה של המותג המשווק בנוגע למה שבאמת קורה בפועל בטחנה;איזה גרגרים נטחנים, איך נשמרים וכדומה...ולכן, קודם כל, חשוב לבדוק שהקמח שאתן קונות -נטחן בטחנת קמח שמשווקי המותג קשורים אליה באופן ישיר,שהם נמצאים שם ויודעים ומפקחים על כל מה שקורה שם,וכמובן שהקמח משווק מהר ככל האפשר ליצרן .את זה כמובן קל יותר לעשות כאשר הטחנה נמצאת בארץ...אז חשוב לבדוק שהקמח שאתן קונות נטחן בארץ.איך?אז זהו, שזה לא תמיד מידע שזמין לצרכן...אפשר לבדוק ולשאול את בעלי המותג,אבל תכלס הם לא חייבים לתת לכן את הפרטים.על פי החוק, על מה שארוז בארץ - מותר לכתוב ''מיוצר בארץ''. אבל רגע, אז איך טוחנים?יש סוגי טחינה שונים:יש את טחינת הריחיים, בה הקמח נטחן בעזרת אבני ריחיים.זה אומר שהקמח לא בא במגע עם מתכת.דבר זה מפחית משמעותית את רמת החמצון של הקמח,כי כן, כאשר מזון כלשהו נפגש עם מתכת תוך כדי עיבוד כמו טחינה -המזון הזה מתחמצן בקלות.כאשר מדובר באבנים, תהליך החמצון קורה בקצב איטי יותר, וכך אנחנו מקבלים קמח טרי יותר.זה כמובן משפיע גם על הטעם...אבל יש עוד משהו -טחינה מודרנית בעזרת מתכות.וכאן יש בעיה - טחינה כזו היא ארגסיבית מאוד,(וכמובן משתלמת יותר, בגלל שהיא מהירה יותר לעומת טחינה אותנטית באבני ריחיים).מעבר לכך, עצם המגע עם מתכת בזמן הטחינה -מחמצן ברמה גבוהה יותר את הקמח.בטחינה כזו, המתכת וכך כמובן גם הקמח שנטחן, מגיעים לטמפרטורות גבוהות.ואם חשבתן - "מה זה משנה, ממילא אני אופה עם הקמח הזה ב-200 מעלות...",אז לא - מדובר בטמפרטורות הרבה יותר גבוהות,בטמפרטורות שגורמת לקמח ממש "להשרף'',שזה כמובן גורם לכך שכמעט כל הערכים התזונתיים שיש בקמח מלא - נהרסים.ואתן יודעות מה זה אומר?שכאשר אנחנו קונות קמח מלא בטחינה כזו,אנחנו פשוט זורקות כסף לפח, כי אולי במקור אלה היו גרגרים מלאים -אבל זה שהיצרן חסך על הטחינה, פשוט גרם לקמח לההרס...אז חבל לשלם על הקמח הזה כעל קמח מלא,כשאנחנו מקבלות כבר קמח מוכן שנטחן מחוץ לארץ, ורק אורזים ומוכרים אותו כאן. אז אנחנו חייבות לחפש את הקמח שנטחן באבני ריחיים,ומומלץ אף לבדוק איפה בדיוק.   אז אלו הם עיקרי הדברים -עכשיו אולי קניית קמח מלא נראית קצת יותר מורכבת,אבל לפחות נהיה בטוחות שלא טעינו...ולא קנינו סתם ''שקרים''. ואם אין לכן כח להתחיל לחפש, לבדוק ולברר -אני כבר עשיתי את זה בשבילכן! בדקתי את המותגים הנמכרים ביותר בשוק היום...האמת, עשיתי את זה לצורך אישי שלי.בדקתי כל קמח; אחד, אחד -מכל הבחינות,וכמובן שגם התנסיתי באפיה שונה איתם. ולאחר בדיקות רבות, מצאתי את הקמח המושלם -היחיד שעונה לכל הפרמטרים לקמח מלא, בריא ואיכותי. זהו הקמח של חוות הר סיני!  הקמח הזה: - נארז לאחר הטחינה באריזות ששומרות עליו בצורה כזו שלא דורשת ניפוי.- הגרגרים שמהם הקמח נטחן, מאוחסנים בקפידה ובצורה מיטבית שמאפשרת לקמח להיות טוב לאפיה.- נטחן בצורה פשוט מדהימה, עובר מספר תהליכים שבסופם מתקבל קמח עדין ודק , כמוהו עוד לא פגשתי!-  במקרה של חוות הר סיני, תוכלי לקבל את המידע לגבי זן ומקור הגרגרים בקלות. חיטה - מדובר בזן איכותי וייחודי מאוד (עם טעם מיוחד), המגודל בארץ בגידול אישי!כוסמין - מיובא מאירופה (ולא מאוקראינה; משם מיובאים לרב הזנים הזולים והלא איכותיים). ולמה הכוסמין מיובא?כי כוסמין לא מגודל בארץ... בכלל.כל המותגים של קמח כוסמין - מיובאים. ומה בנוגע לזן בו משתמשים החוות הר סיני?הוא בעל טעם עדין ויחודי ומתאים במיוחד לאפיה של לחמים ומאפים. הקמח של חוות הר סיני נטחן כמובן באבני ריחיים,וכן, זה דורש קצת יותר זמן -אבל התוצאה בריאה בהרבה וגם טעימה בהרבה!  אז אם אתן רוצות לחסוך בזמן ובכסף -פשוט תסמכו עלי ותזמינו את הקמח אותו בדקתי,ואני יכולה לומר בוודאות שהוא לא פחות ממושלם. אה וכמובן שסידרתי לכן; העוקבות שלי; הטבה סופר שווה!רוצות לקבל את ההטבה ולהזמין קמח של חוות הר סיני במשלוח עד הבית? שלחי הודעה לאשריאל, למספר: 054-628-6258. וכמובן לא לשכוח לעדכן אותי בהתרשמות מהקמח אחרי שתקבלו אותו ותאפו איתו! המדריך הזה עזר לכן לגלות דברים חדשים ולהבין איך בוחרים קמח מלא?אשמח שתשתפו אותו עם עוד אנשים! שלכן,באהבה,דורה.​

​המדריך המלא להנבטה והשריה

​על נבטים בטח כבר שמעתן, ולא פעם... אבל מה זה נבטים?מה ההבדל בין השריה להנבטה?למה בכלל הנבטים כל כך בריאים?מדוע צריך להשרות את הקטניות? במדריך זה, תקבלי תשובות לכל השאלות הללו,ותלמדי להנביט לבד נבטים ירוקים! אז בואי נצא לדרך...  למה בכלל להשרות קטניות ודגנים? כדי לענות על השאלה הזו,צריך קודם כל להבין -במה שונים הדגנים והקטניות ממזונות אחרים?(מפירות, ירקות, מזונות מן החי...) קטניות ודגנים - אלו הם זרעים.ולזרעים; בעולם שלנו; יש תפקיד מיוחד. בעצם, מטרתם היא להמשיך חיים -להמשיך את השושלת של אותו זן. בזרע קטן - טמון כל הדנ"א של הצמח.בזרע קטן - יש פוטנציאל לעץ, שיח או פרח גדול. תחשבו על זה לרגע -זה מדהים!כל העלים, הפרחים, השורשים ואפילו הפירות של עץ ענק -כולם התחילו בזרע קטן!   אז יש בזרע הזה פוטנציאל ענק -ובשבילנו;עבור האדם;הפוטנציאל הזה נקרא:ערך תזונתי. כל אותם חומרים שמאפשרים לצמח לצמוח מתוך זרע קטן,להתפתח ולגדול -אלו בעצם חומרים שיכולים לעזור גם לנו;לבנות, להתפתח, להזין את הגוף שלנו. וכך, זרעים קטנים אלו -בעצם מהווים מזון מאוד מרוכז עבור האדם. אבל רגע...התפקיד המקורי של זרעים הוא לא להזין אותנו -אלא לנבוט, להפוך לצמח גדול...וכדי שזה יקרה - יש מספר מנגנונים שמופעלים בזרעים.  אז איך זה עובד? בכל זרע; דגנים, קטניות, אגוזים, שקדים;בכולם, בלי יוצא מן הכלל -מופעלת מערכת חכמה שמבטיחה את הגעת הזרע להתפתחות מיטבית; לעץ או צמח. כל זה בעזרת - אנזימים שאחראים על מספר תהליכים;האמורים לקרות כדי שהזרע הקטן יצמח לצמח גדול.אבל אנזימים אלו - מעוכבים ואינם פעילים בהתחלה... למה?כי לא כל זמן הוא מתאים לתחילת התפתחות של זרע.לא בכל עונות השנה מתאים לזרע להתחיל להתפתח,כי יש צורך גם בתנאים חיצוניים. כן, בדיוק כמו חיסכון לכל ילד,שייפתח כאשר הילד יהיה בן 18 וירצה ללמוד -כך גם כל זרע קטן מקבל ''חיסכון לגיל ההתבגרות וההתפתחות". אז מהם אותם "תנאים" שמשחררים ומפעילים את האנזימים? - מים! "כן כן כן..." -מבינים האנזימים שהגיע הזמן לגדילה,הגיעה עונת הגשמים וזה אחלה זמן לצמוח. אגב, כמות קטנה של מים לא תעבוד כאן -רק כאשר הזרע יפגש עם כמות מכובדת של מים,יתחילו התהליכים.  אבל למה זה חשוב לנו? כי אותם אנזימים; כאשר הם נכנסים לפעילות;מגבירים את כמות נוגדי החמצון ואת כמות הויטמינים והמינרלים שנמצאים בגרעין. וזה עוד לא הכל!האנזימים גם גורמים לשינוי במבנה החלבון, כך שהוא נהיה זמין יותר לשימוש. כמובן שכל אלו - כדי לאפשר לעץ לצמוח... אבל גם אנחנו; בני האדם;יכולים ליהנות בשלב זה מזרעים שמכילים כמות רבה של נוגדי חמצון וויטמינים,ובנוסף, גם חלבון שקל יותר לעיכול האדם. וכל זה - בזכות פעולה פשוטה ביותר;של מפגש בין זרעים למים. מושלם, נכון?   רגע! יש לי עוד משהו לגלות לכן... בכל הזרעים יש עוד תהליך מעניין:חומצה פיטית.חומצה זו (שהמטרה המקורית שלה היא לספק אנרגיה וזרחן בשלב צמיחת העץ),פועלת בעוד רובד קצת פחות חיובי עבורנו. היא מעכבת ספיגה של ברזל וסידן, וגם של אבץ ומגנזיום.מה זאת אומרת? שנגיד וכתוב על הטחינה שיש שם X סידן ו-Y ברזל -מצוין... אבל יש שם גם חומצה פיטית,מה שאומר שאותה כמות חומרי המזון ש''יש'' בטחינה -לא ממש עוזרת לנו, בגלל שהחומצה הפיטית תגרום לכך שפשוט לא נוכל לספוג את רב הסידן והברזל שיש בטחינה.וכך זה לגבי כל הזרעים... אז מה אפשר לעשות?מסתבר שגם החומצה הפיטית מנוטרלת ברגע שהזרעים נפגשים עם כמות גדולה של מים.מה שאומר -שאחרי זה; לדוגמא; הספיגה של מינרלים טובה משמעותית.  אז מה עושים בפועל? בפועל, אנחנו צריכות לעשות פעולה שתדמה בצורה הטובה ביותר את התהליך שקורה בטבע עם הזרעים,לפני תחילת ההתפתחות...וזה - המפגש עם המים. וכך נולד לו תהליך ששמו ''השריה''. ההשריה בעצם מנטרלת את החומצה הפיטית,מפעילה את האנזימים -ובכך מעלה את הערך התזונתי של כל  הזרעים. אנחנו מקבלים יותר ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון,וגם החלבון בזרעים שעברו השריה - נהיה זמין וקל יותר לעיכול. מושלם!   אז איך עושים את זה? 1. מעבירים את הזרעים המיובשים; מהאריזה; למסננת.2. שוטפים את הזרעים ומעבירים לקערה.3. ממלאים בקערה מים (עדיף מים מינרליים או מסוננים), כך שיכסו במספר סנטימטרים את הזרעים.4. מכסים את הקערה ומשאירים למשך זמן ההשריה.5. שוטפים את הזרעים תחת זרם מים - ומשתמשים בהם לבחירתכן.אפשר גם להקפיא, ואז לשלוף ולהכין במידת הצורך.   אם ברצונכן להנביט את הזרעים:צריך לשפוך את המים בהם הם הושרו, לשטוף אותם במים נקיים, לסנן ולהחזיר לכלי (או מסננת).על פעולה זו צריך לחזור פעם-פעמיים ביום (ובזרעים מסוימים כמו כוסמת אף יותר),עד לסיום ההנבטה לפי הטבלה שלמטה.את הזרעים צריך לשטוף במקרה והם יבשים.  לבריאות!

מג'דרה עם כוסמת ועדשים​

 בואי נגיד שמגיעה שעת הצהריים;את חוזרת הביתה גמורה,עייפה,ורעבה. אז את אומרת לעצמך -''כל כך רציתי לאכול בריא היום... אבל אין לי כח.אז יאללה, נכין פסטה...'' רגע רגע!עכשיו, דמייני לעצמך משהו אחר: את חוזרת מהעבודה,עייפה ומותשת,עם ילדים שמבקשים לאכול -ורעבה בעצמך... את נכנסת לבית -ומגלה שיש סיר מלא באוכל בריא ומזין על השיש! מדהים,נכון?  עכשיו תחשבי רגע, שאת הסיר הזה - את הכנת בעצמך,בכלום זמן הכנה מראש וברבע שעה של בישול. נשמע חלומי?וזה עוד לא הכל! הסיר הזה מלא בחלבון איכותי,בפחמימות בריאות,בויטמינים ומינרלים -הכל בסיר אחד! מה שנשאר לך זה רק לחתוך כמה ירקות -ויש לך ארוחה מושלמת. אז מה יש בסיר הזה?קבלו את...מג'דרת כוסמת ירוקה ועדשים!   את המג'דרה הרגילה את בטח מכירה...שמור לה המקום של אחד המאכלים האהובים בהרבה בתים בארץ;אצלנו היא היתה מככבת בארוחות הצהריים - קלה להכנה,משביעה,כולם אוהבים אותה... אבל תכלס, מג'דרה היא ברובה - אורז.ואורז...איך לומר, לא המזון האידיאלי לצרוך באופן קבוע.גם כך אנחנו אוכלים מלא אורז... אז אמרתי - יאללה, אני משדרגת!הופכת את המנה המוכרת והמסורתית -למנה סופר בריאה.   וכאן זה הזמן לומר כמה מילים על כוסמת: את בטח יודעת שיש שני סוגים -חומה וירוקה. אז לא,החומה היא לא "מלאה", או משהו כזה.החומה, זו פשוט כוסמת ירוקה שעברה קליה;כלומר, הצבע השחום זה פשוט צבע "שרוף". לעומת זאת -כוסמת ירוקה זו כוסמת במצבה הטבעי.ומה אומר לך...אין מספיק מילים כדי לתאר עד כמה היא בריאה. אבל מה הבעיה?הטעם...כלומר, מה שבאמת בעייתי - זו לא הכוסמת,אלא זה שטעמה מרגיש לנו מוזר.למה?פשוט כי אנחנו לא רגילות -כוסמת לא היתה מאכל כל כך פופולרי בארץ... אבל תמיד אפשר לנסות! רגע רגע,אם כבר ניסית וממש לא אהבת -זה לא הזמן להתייאש!כאן תוכלי לקרוא יותר על כוסמת ירוקה,וגם לקבל הנחה ומדריך מסודר להכנת הכוסמת באופן נכון! ועכשיו...נקפוץ ישר למתכון:  מרכיבים:- חצי כוס עדשים שחורות (לאחר השריה של 8 שעות)- כוס כוסמת ירוקה (משקל יבש): שטופה ומסוננת, לאחר השריה של 3-6 שעות- כוס וחצי מים- מעט מלח אטלנטי גס אופן ההכנה:1. את הכוסמת והעדשים השטופים מניחים בסיר.2. מוסיפים מלח וכוס וחצי מים, מכסים ומבשלים עד לספיגת הנוזלים. המג'דרה מוכנה!כדי שהמג'דרה תהיה עוד יותר בריאה, מומלץ להגיש אותה עם כמה שיותר ירקות טריים.  ולסיום -נכון שאמרתי שכאשר אתן חוזרות - כבר יהיה סיר על הגז? אז המתכון הזה הוא מושלם כדי להכין מהערב,וכך, כאשר תחזרו מעבודה -תהיה לכן ארוחת צהריים סופר בריאה,ולא יהיו תירוצים להכין שוב פסטה. ודבר נוסף -כולנו רגילות לבשל פסטה,זה נראה לנו הדבר הכי פשוט... אבל תכלס, זה לא כזה פשוט.צריך להרתיח מים, לזרוק פנימה,להמתין, לסנן וכדומה... פשוט הפעולות האלו כל כך רגילות לנו -שזה נראה לנו ממש פשוט. אבל  להכין מג'דרה זה בכלל לא מסובך יותר -יש את אותו מספר פעולות,אותו זמן בישול... אז רק צריך לשנות משהו בחשיבה -ולתת מקום לניסויים חדשים במטבח. יגיע יום ותחשבו -"אין זמן לבשל...אה, אין בעיה!""נכין מג'דרה -כי זה באמת פשוט!" רגע, את עדיין כאן?רוצי להכין!ושתפי אותי בבקשה בתמונות של המנה (: בתאבון!​

מדריך לבישול כוסמת מושלמת+ מתכון לסלט כוסמת עם אבוקדו​

​כדי להצליח להתמיד בתזונה בריאה, היא חייבת להיות פרקטית, כזו שקל ליישם אותה.ולכן אני מקפידה להכניס לתפריט שלי מזונות שקל מאוד להכין אותם -ואחד מהם זו הכוסמת. להכין כוסמת זה בדיוק כמו להכין פסטה, רק שזה הרבה יותר בריא וגם הרבה יותר טעים.כדי שנצליח להכין את הכוסמת בקלות, אנחנו צריכות לדעת איך לעשות זאת נכון,בדיוק כמו שפעם למדנו להכין פסטה ומאז זה נראה לנו הדבר הפשוט בעולם. אם בישול הכוסמת נראה לכן מסובך,אם התוצאה היא עיסה דביקית, מבאסת, לא טעימה או דייסתית מדי -זה סימן לכך שאתן פשוט לא עושות את הדבר נכון.אבל לא נורא, כי היום אני רוצה להציג בפניכן את המדריך להכנת כוסמת בצורה נכונה,ובסוף גם מתכון פשוט להכנה, שאני מאוד אוהבת.    יאללה, בואו נתחיל: 1. אז קודם כל, להכנת הכוסמת אנחנו צריכות לבחור את הכוסמת הנכונה -יש שני סוגי כוסמת שאנחנו יכולות להשיג בחנויות טבע ובסופרים.הראשון זוהי כוסמת חומה והשני זו כוסמת ירוקה. אנחנו נרצה לבחור בירוקה, שהיא כוסמת במצבה הטבעי,מה שאומר שהויטמינים והמינרלים נשמרים בה טוב יותר והיא בריאה יותר. לעומת זאת, הכוסמת החומה היא למעשה כוסמת קלויה.לא מדובר בכוסמת מלאה או בכוסמת בריאה יותר בצבע חום, אלא בדיוק להפך -כוסמת חומה היא כוסמת ירוקה שעברה תהליך קלייה,וכמו שאתן מבינות, בתהליך זה נהרסים רבים מהערכים התזונתיים.כאן גם מתווסף הריח המאוד ספציפי של הכוסמת, שרבים לא אוהבים אותו. טעמה של הכוסמת הירוקה הוא עדין הרבה יותר, ובעיני גם טעים יותר. 2. השלב הבא הוא להשרות את הכוסמת.זהו אינו שלב חובה, אבל לא כדאי לוותר עליו.אם לא הספקתן להשרות את הכוסמת מראש, זה לא אסון ואפשר לדלג על השלב הזה. מומלץ להשרות את הכוסמת למשך 3 שעות ולאחר מכן לשטוף היטב במסננת,כדי להסיר ממנה את הנוזל הדביקי,מה שיגרום לה להתבשל היטב והגרגרים ישארו מופרדים, בלי להפוך לדייסה דביקה. אם בחרתן שלא להשרות את הכוסמת, אפשר לשטוף אותה קצת תחת זרם מים או אפילו להשרות רק ל-10-20 דקות.לא מומלץ להשרות את הכוסמת ליותר מ-3 שעות, ואם אתן רוצות להמשיך את תהליך ההשריה עדיף לשטוף אותה, לסנן מהמים ולהשאיר להנבטה במסננת עד לבישול. בשלב זה אנחנו גם יכולות להניח את הכוסמת המושרית בשקית ולהעביר למקפיא,כך שתמיד תהיה לנו כוסמת מושרית בהישג יד.   3. השלב הבא בהכנת הכוסמת, כך שתצא מופרדת, גרגר-גרגר, זוהי כמות המים.יש לנו 2 דרכים לוודא את כמות המים הנחוצה -דרך אחת היא למדוד בעזרת כוס את כמות הכוסמת לאחר ההשריה ולהוסיף כמות זהה של מים.הדרך השניה היא להניח את הכוסמת המושרית בסיר ולהוסיף מים עד שיכסו את הכוסמת בעומק השווה לעובי של כאצבע וחצי. אם בחרתן שלא להשרות את הכוסמת, תצטרכו להוסיף יותר מים:על כל כוס כוסמת - כוס וחצי מים. כאן זה גם הזמן להוסיף מלח ולתבל אם רוצים, אבל אני ממליצה לבשל את הכוסמת כמו שהיא,בלי כלום, ולתבל כבר ממש לפני ההגשה.הרי יכול להיות שבכלל תרצו לאכול אותה עם תיבול מתוק, למשל קינמון עם חלב וכו'. 4. השלב הבא שישאיר את הכוסמת מופרדת, זהו תהליך בישול נכון.אנחנו צריכות להרתיח את הכוסמת ולאחר מכן מיד להנמיך את האש לעוצמה הנמוכה ביותר. על האש הקטנה הכוסמת צריכה להתבשל 3-5 דקות,או 7-10 דקות אם מדובר בכוסמת שלא הושרתה. לאחר מכן, כאשר עוד נשארו נוזלים בסיר, נכבה את האש ונשאיר את הסיר סגור ואטום,לא נפתח ולא נבדוק.לאחר המתנה של כ-10 דקות, אנחנו יכולות לפתוח -והנה קיבלנו כוסמת מופרדת וטעימה מאוד.   ***אז כמו שאתן רואות  - זה לא מסובך, רק צריך לדעת את הכללים.בדיוק כמו שאנחנו לא זורקות את הפסטה למים לפני הרתחתם,אנחנו לא מרתיחות אותה יחד עם המים, או במעט מדי מים -גם כאן צריך רק להקפיד על כמה כללים פשוטים ואז זה הופך להיות פשוט מאוד. ועכשיו, אני רוצה לשתף אתכן את המתכון האהוב עלי עם כוסמת.כי תמיד יש לי סיר כוסמת במקרר, היא נשמרת שם כמעט שבוע,מה שאומר שאפשר לגוון מדי יום ולהוסיפה לתבשילים ומאכלים שונים. אני הכי אוהבת לשלב את הכוסמת בסלט הצהריים שלי,ובכך להעשירו בחלבון ובויטמינים ומינרלים שיש בה.   סלט כוסמת עם אבוקדו מצרכים:· 5 עלי חסה גדולים· כ-1/3 צרור שמיר/עשבי תיבול אחרים· מלפפון· עגבניה· ½ אבוקדו· כ-½ כוס כוסמת (לאחר השריה של 3-8 שעות ובישול ביחס שווה של כוסמת ומים) אופן ההכנה:1. פורסים את החסה לרצועות ומעבירים לקערה.2. קוצצים את השמיר ומוסיפים לקערה.3. קוצצים את העגבניה ומוסיפים לקערה.4. קוצצים את המלפפון ומוסיפים לקערה.5. מוציאים את האבוקדו מהקליפה, קוצצים גם אותו ומוסיפים לקערה.6. מוסיפים לקערה את הכוסמת ומערבבים היטב. בתאבון! 

...
...
מבשלים בריא עם דורה לוי