"אז מה, לזרוק אותה?" תראו... האמת שאין לי יכולת לומר לכן מה לעשות.המחמצת היא חמץ גמור.יחד עם זאת, אם אתן מוכרות חמץ - אז זה אפשרי!אפשרי למכור גם מחמצת. "אבל מה אם היא לא תחזיק מעמד בלי האכלה?"אז היא דווקא כן! בואי אני אגלה לך מה אני עושה כדי שהמחמצת תחזיק לי מעמד שבוע בלי האכלה...ואפילו יותר: קודם כל, חשוב לחזק את המחמצת לפני -גם אם לא יצא לך להכין לחם בשבועות האחרונים, הקפידי להאכיל אותה בשבוע הבא,וגם לתת לה כמה שעות בחוץ, בחום.אחרי זה (אני עושה את זה כיומיים לפני פסח, כשאני מכשירה את המטבח) -אני מאכילה את המחמצת אבל רגע...לא ביחס הרגיל!ביחס קצת שונה. מה הכוונה?הרבה קמח,קצת מים. המחמצת אמורה להיות ממש בצקית. מעליה אפשר לפזר קצת קמח  -ואז לסגור ולהכניס לשקית, ואז לעוד שקית.ולהדביק מעל פתק: ''חמץ''. ו...למקרר! לא, אי אפשר להשאיר בארון.חייבים שזה יהיה במקרר. אז במכירת החמץ חשוב לזכור שיש במקרר שקית שאתן מוכרות.אפשר גם להקדיש לה מגירה או מדף במקרר.זהו... ואז, איזה יומיים אחרי החג,כשאני סוף סוף מצליחה לפנות את הכלים של פסח,אני פותחת את הצנצנת עם המחמצת,זורקת חצי... ומאכילה  -מוסיפה מים וקמח. נותנת לה יממה על השיש  -ולרב, המחמצת בבוקר כבר חזרה לעצמה! אם לא, אני עושה לה תהליך זריז של "החייאה" וחוזרת לאפות לחמי מחמצת בריאים! זכרו    -מחמצת זו הצלת חיים.אמנם המחמצת נראית כדבר קטן  -אבל הדבר הזה הוא בעל ערך מטורף. בדיוק כמו בקבוק יין שיכול לעלות אלפי שקלים - כך גם המחמצת.אם היו מתמחרים אותה - כל שנה היא היתה מקפיצה את השווי שלה. אז תזכרו את זה   -ויאללה, שיהיו לנו נקיונות קלים... ופסח רגוע ושמח.וכמובן כשר :) 

     טרנד לחמי המחמצת הוא אחד הטרנדים החזקים בימינו,אך האם זה באמת מוצדק? מה זו בכלל המחמצת,ולמה היא נחשבת לכל כך בריאה? על כך בדיוק אני רוצה לדבר היום!   סיפורה של המחמצת מתחיל לפני דורות רבים;בתרבויות עתיקות יומין;בהן היה נהוג להתסיס את הבצק לצורך הכנת הלחם. וכאן... מדהים לגלות איך הדברים המופלאים ביותר - מתגלים במקרה,עד כמה פעם האנשים היו יודעים מה הוא הדבר הנכון לעשות מבחינה בריאותית;גם בלי מחקרים מדעיים רבים. כך מתחיל סיפורה של המחמצת -בגרגרי הדגן,ממנו האנשים רצו להכין לחם.  אוקיי, אבל בכל זאת -מה היא בדיוק המחמצת הזו? המחמצת היא בעצם "בצק קטן";בצק שמתקיים למשך זמן רב -לפעמים שנים ולפעמים אף מאות שנים! ומה כל כך מיוחד בבצק הזה? מה שקורה ב"בצק הקטן" הזה;שעומד לו במשך שנים;זהו תהליך מופלא -תהליך, בו; בעצם;מתרבים להם בתוך הבצק -חיים! כן, כן -המחמצת זוהי בעצם חווה לגידול יצורים קטנים,ושמם - חיידקים ושמרים! חיידקים אלו הם מיקרואורגניזמים; חד-תאיים;שנמצאים כמעט בכל מקום,ויש אין ספור סוגים שלהם בעולם.בעצם חיידקים אלו - הם היצורים הכי נפוצים בעולמנו! ומה לגבי השמרים?השמרים הם בעצם פטריות חד תאיות.הם מקבלים את האנרגיה בעזרת פירוק הסוכר, ואינם מגיעים מהאוויר,אלא; לעומת החיידקים (שנמצאים באוויר) -מתרבים לרב על משטח כמו קליפת הפרי וכדומה.   אבל למה לנו ליצור בית גידול ליצורים הללו? בדיוק כמו שיש לנו עוזרים בעסק,בדיוק כמו חיות המשק,בדיוק כמו גידול של ירקות;שיש לנו תועלת רבה בהם -כך גם כאן. חיידקים ושמרים - בעצם עובדים עבורנו! איך?הם ''מעכלים'' את המזון עבורנו,יוצרים לו טעם ומרקם חדש,וגם - משפרים את הערך התזונתי שלו.  במחמצת שאור - מתרחשים זה לצד זה שני תהליכים: האחד - תסיסה כוהלית;תסיסה עליה אחראים השמרים.תסיסה זו דומה לתהליך שקורא ביין או במשקאות אלכוהוליים אחרים.התוצר של תסיסה זו - הוא פחמן דו חמצני.פחמן דו חמצני; כאשר הוא נוצר בתוך בצק המכיל גלוטן;(וכל אחד מהדגנים מהם מכינים לחם - מכיל גלוטן בכמות כזו או אחרת) -נקלע ברשת הגלוטן ובכך נוצר אפקט של ''פתיחה''.בעצם, השמרים (כמובן שלא מדובר כאן בשמרים שקונים בסופר, אלא בשמרי בר) -הם אלה שאחראים להתפחת הבצק.לחם אוורירי, קל וכיפי לאכילה -הוא לחם שעבדו עליו "העוזרים הקטנים" שלנו - השמרים!השני - תסיסה לקטית;תסיסה עליה אחראים החיידקים.תסיסה זו, היא אותה תסיסה המתרחשת ביוגורט,בגבינות מסוימות, בכרוב כבוש, ירקות פרוביוטיים ועוד.ההשפעה הישירה שלה על המזון - טעם חמצמץ עדין.ולמה אנחנו צריכים אותה?כי גם החיידקים עושים עבורנו עבודה נפלאה -הם בעצם ''מעכלים'' עבורנו את הדגן;שעבור האדם עיכולו מ"אפס" הוא קשה מדי.החיידקים הופכים את הדגן לזמין יותר עבורנו,את הערכים התזונתיים שבו לזמינים יותר לגופנו.   אז מה בעצם קורה במחמצת? החיידקים והשמרים עובדים להם יחד קשה -כדי לחסוך לנו בעבודה הקשה של עיכול הדגן. ומה הן ההשפעות הבריאותיות העיקריות בשימוש במחמצת שאור? 1. בכל הדגנים יש חומצה - חומצה שנקרית חומצה פיטית.חומצה זו מעכבת ופוגעת בספיגה של מינרלים, ביניהם הברזל.תהליך ההתססה בעזרת שמרים וחיידקים -מנטרל ומפחית משמעותית את כמות החומצה הפיטית בבצק,וכך ספיגת המינרלים מלחמי המחמצת - היא טובה יותר! 2. פירוק חלקי של הגלוטן -כאשר הבצק מותסס בעזרת מחמצת, קורה דבר נפלא -הגלוטן שבבצק עובר פירוק חלקי. זה משמעותי מאוד לבני דורנו;דור שאחת הבעיות הנפוצות בו היא רגישות לגלוטן.ברור לנו שאנחנו רוצים להפחית את החשיפה שלנו לכמויות רבות של גלוטן -וכאן אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה טבעית ובלי להימנע לגמרי מלחם. חשוב לומר -זה לא שלחם מחמצת הוא בטוח לצריכה עבור חולי צליאק, או לרגישים לגלוטן;אבל צריכת לחם מחמצת יכולה להפחית את הסיכוי להתפתחות של רגישות לגלוטן. ואני אסביר:הסיבה לרגישות לגלוטן -היא חדירת חלקיקים קטנים של גלוטן; שאינם מפורקים כראוי -אל כלי הדם.וכלי הדם... זה לא המקום לגלוטן, כך שהגוף מזהה אותם כ''אויב'',ומתחיל להפריש נוגדנים כנגד אותם חלקיקים.אחרי חשיפה כזו; כמה פעמים ברצף;הגוף מחזק את ההגנה שלו כנגד הגלוטן -גם כאשר הוא רק הגיע למערכת העיכול. וכך מתפתחת ומחמירה לה עם הזמן הרגישות לגלוטן. הסיבה לחדירה ''הלא חוקית'' הזו של החלקיקים, היא:1. פירוק לא טוב של גלוטן.2. רקמות רפויות במערכת העיכול; המאפשרות את החדירה. את הסיבה הראשונה אנחנו יכולים למנוע בעזרת התפחה עם מחמצת -פירוק חלקי בעזרת מחמצת שאור,כנראה מפחית משמעותית את הסיכוי לתרחיש של חדירת חלקיקים לכלי הדם.  אז במקום ללכת לקיצון ולהפסיק עם גלוטן;אם אתם עדיין לא סובלים מרגישות -זה הזמן פשוט להתחיל לצרוך לחם מחמצת! 3. כמות האינסולין שמופרשת אחרי אכילת לחם מחמצת -נמוכה מזאת המופרשת אחרי אכילה של לחם שמרים רגיל. וכאן, חשוב להבין עד כמה הדבר משמעותי לכולנו וגם לחולי הסכרת:הסיבה המרכזית לסכרת - היא הפרשה לא מאוזנת של אינסולין,וכך יוצא שאכילת לחם מחמצת יכולה להציל אותנו מחשיפה מיותרת לאינסולין בכמות רבה,ולמנוע את התפתחות הסכרת, או למזער את קצב התפתחותה.   אז במה מחמצת השאור טובה יותר משמרים? קודם כל, בכך שבשמרים בכלל אין את התהליך של התסיסה הלקטית -מה שאומר שאנחנו מפסידים כאן המון... בנוסף לכך - נטרול החומצה הפיתית;(זאת שפוגעת בספיגה של ברזל ומינרלים נוספים);עצמתי הרבה יותר בעזרת מחמצת שאור,לעומת השמרים התעשייתיים שיש בסופר. ו... הפרשת האינסולין גבוהה יותר בצריכת לחם שמרים. וזה רק מה שאנחנו יודעים נכון להיום!אבל הניסיון כבר לימד אותנו; שבתחום התזונה הבריאה -לכל דבר ''תעשייתי'' יש מחיר כבד. נושא השמרים התעשייתיים עדיין לא נחקר מספיק,וכנראה בהמשך נגלה עוד סיבות רבות מדוע לא כדאי להשתמש בהם. לעומת זאת - מחמצת השאור עברה את מבחן הזמן במשך דורי דורות,ודבר אחד אפשר לומר בוודאות:היא בטוחה לשימוש!   ולמי חשוב במיוחד לצרוך לחמי מחמצת?לטבעונים וצמחונים! למה?כי צריכת חומצה פיתית בכמות רבה;(שנמצאת בכל מזון בו יש קמחים ללא התפחה;כמו קרקרים, פריכיות, תחליפי לחם שונים וגם לחמי שמרים) -פוגעת בספיגה של ברזל ומינרלים נוספים,ואילו לטבעונים וצמחונים יש אתגר מיוחד עם ספיגת ברזל (וגם של מינרלים אחרים). כאשר אדם צורך תזונה מן החי,הוא מסתמך על ברזל המגיע מהבשר בכמות רבה,ונספג ללא הפגיעה של החומצה הפיתית. לעומת זאת, טבעונים וצמחונים שמסתמכים רק על ספיגה של ברזל ממקור צמחי -צריכים להיות זהירים מאוד. שימוש בקמח ללא התפחה כלל;(כלומר ללא שמרים וללא מחמצת) -פוגע באיזון הברזל בגוף!   טוב, דיברנו מספיק...ועכשיו - שאלת השאלות: איך עוברים ללחמי מחמצת?איך מכינים מחמצת?איך בוחרים בלחם מחמצת בריא? יש היום המון לחמי מחמצת בשוק, בסופרים, במאפיות ובחנויות הטבע...אך יש עם זה בעיה אחת:בחוק - לא מוגדר באופן מספיק ברור שאסור להכניס שמרים ללחם מחמצת. וכך יוצא, שלא פעם אנחנו קונים לחמי מחמצת יקרים -שבעצם יש בהם שמרים! וכאשר לצד המחמצת - מוסיפים גם שמרים תעשייתיים;(גם אם זה ממש קצת);כל התהליכים משתבשים ואנחנו מפסידים את התועלת הגדולה של המחמצת. וזה בדיוק מה שרבים מהיצרנים הגדולים עושים עם לחמי המחמצת -מוסיפים קצת שמרים תעשייתיים. וכן, גם אם זה לא כתוב ברכיבים על גבי הלחם -זה לא אומר כלום;כי החוק לא מגדיר את זה בצורה מספיק ברורה.   אז מה אפשר לעשות? - לקנות ממאפיות קטנות,בהן נבדוק היטב; מול האופים; שאין אפילו טיפת שמרים בלחמי המחמצת.- להכין לבד בבית! ואם אתן שואלות אותי - האופציה השניה פשוטה הרבה יותר! להכין לחמי מחמצת בבית - זה דבר פשוט וקל.כל מה שאת צריכה בשביל זה, זו מחמצת פעילה וטובה,שתתפיח את הבצק ותהפוך כל לחם -לבריא הרבה יותר. ואגב, לא רק לחם...עם מחמצת שאור אפשר להכין מאפים רבים ומגוונים:מתוקים, מלוחים, פיצות, פוקצ'ות ועוד ועוד... אה, והכי חשוב -לא, לחמי ומאפי מחמצת שאור לא אמורים להיות מאוד חמוצים או דחוסים...ממש לא! מאפים עם מחמצת שאור יכולים להיות אווריריים וטעימים;(עם חמיצות ממש ממש עדינה).אם לחמי המחמצת שטעמת או ניסית להכין יוצאים חמוצים -זה סימן לכך שהמחמצת בה השתמשת לא טובה מספיק... אבל אם את רוצה מחמצת פעילה ותוססת,כזו שיוצאים ממנה מאפים שווים, טעימים ובריאים באמת -אני בדיוק עושה סדנת זום חינמית,בה אלמד אותך צעד צעד -להכין מחמצת חזקה ועמידה! כאן את נרשמת לסדנה! 

"תגידי, עם איזה שמן הכי בריא לטגן ולאפות?"  "זית???מה?אין מצב, שמעתי שזה ממש לא בריא -אולי זרעי ענבים?" שאלות מסוג זה אני מקבלת על בסיס קבוע,והחלטתי שהגיע הזמן לענות בצורה מסודרת ומפורטת -לגבי בחירת שמן בתזונה שלנו בכלל,בחירת שמן לטיגון, אפיה ובישול בפרט. אז מוכנות להכנס לעובי הקורה?יאללה, בואו!ואני בטוחה שבסוף תהיו מופתעות :)  כאשר אנחנו בוחרות שמן, חשוב לבדוק אותו לפי 3 פרמטרים:1. נקודת העישון שלו.(לא יודעות מה זה בדיוק? בסוף הכתבה יש הסבר מפורט מהי נקודת עישון). 2. רמת החמצון שלו במעלות גבוהות (בהן אנו מתכוונות להשתמש בו).(לא ממש מבינות את המושג הזה? מצוין. בדיוק בשביל זה הסברתי אותו בסוף הכתבה). 3. היחס בין אומגה 3 לאומגה 6 בשמן.(אומגה? רגע מה זה קשור... גם על כך - בסוף הכתבה). 4. דרך הפקתו (טבעית ככל האפשר, ללא זיקוק, חימום, סחיטה שניה ועוד). כעת נערוך השוואה בין כמה סוגי שמנים נפוצים,שנקודת העישון שלהם היא הגבוהה ביותר ביחס לשאר השמנים.כמובן מדובר בשמנים שהופקו אך ורק בדרך טבעית וללא זיקוק.- שמן זית כתית מעולה, חמיצות נמוכה, נקודת עישון - 270 מעלות.- שמן קוקוס, כבישה קרה, נקודת עישון - 177 מעלות.- שמן חמניות, נקודת עישון - 107 מעלות.- שמן קנולה מזוקק, נקודת עישון - 204 מעלות.1.  נקודת עישון:כבר מהסקירה הזריזה הזו - אנו יכולות לראות שמי שמנצח כאן זה שמן זית כתית מעולה,שנקודת העישון שלו היא הגבוהה ביותר.לכן, לפי הפרמטר הזה נעדיף את שמן הזית.כן, בשונה לגמרי ממה שמקובל לחשוב - נקודת העישון של שמן זית היא ממש לא כזו נמוכה.וגם, זכרו - בסופו של דבר, בטיגון קצר בבית ובטח שבאפיה בתנור ביתי -שמן לא מגיע לעולם ל-270 מעלות! ואפילו לא קרוב.  אז מה הפרמטר השני לבחירה נכונה?2.  רמת חמצון:במידה ואנו רוצות להשתמש בשמן לחימום כלשהו (אפיה, טיגון או תוספת לתבשיל) -נעדיף לבחור בשמן שחומצות השומן שלו פשוטות וקצרות ככל האפשר.בשמן בו נשתמש לחימום וטיגון, נעדיף שלא יהיו כלל חומצות שומן מורכבות כגון אומגה 3 ואומגה 6 -נעדיף שמן בו יש חומצות שומן באורך בינוני.חומצות שומן מורכבות, מעלות את הסיכון לחמצון השמן, ולכן לפי פרמטר זה -מנצח שמן הקוקוס, כיוון שיש בו אחוז גבוה יחסית של חומצות שומן באורך בינוני.גם שמן זית הוא בסדר מבחינת פרמטר זה, כיוון שאינו מכיל אומגה 3 או אומגה 6. 3.  יחס בין אומגה 3 לאומגה 6:נעשה סקירה קצרה לגבי היחס בין אומגה 3 לאומגה 6; במספר שמנים נפוצים בתזונה שלנו -נעדיף שמנים עם כמות אומגה 3 גבוהה יותר, כיוון שזו חומצת שומן נדירה יותר בתזונה.- שמן חמניות: היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 הוא 68 ל-1 - לא מומלץ כלל.- שמן זרעי ענבים: 70 ל-1 - לא מומלץ כלל(שמן זה לא מומלץ כלל לתזונה, כיוון שכמעט אינו מכיל נוגדי חמצון).- שמן קנולה: 2-3 ל-1.- שמן סויה: 6-8 ל-1.בשמנים שהופקו מפירות; כגון אבוקדו, קוקוס או זית, יש איזון טוב יותר בין אומגה 6 לאומגה 3,לעומת השמנים שהצגנו לעיל, שהופקו מזרעים.ברב הזרעים, היחס בין אומגה 3 לאומגה 6 יהיה לטובת אומגה 6,אותה אנו לא רוצים בשביל גופנו כיוון שהיא פרו דלקתית.לכן, לפי פרמטר זה - תמיד מומלץ לבחור בשמנים שהופקו מפירות בלבד. 4. דרך הפקת השמן:גם בתחום מקור השמנים, העדיפות נופלת על שמנים שהופקו מפירות (אבוקדו, קוקוס, זית),כיוון שבדרך טבעית - קל יותר להפיק שמן מפירות.לעומת זאת, שמנים שהופקו מזרעים שונים (כגון זרעי ענבים, קנולה, חמניה) -טבעיים הרבה פחות ועוברים הרבה יותר תהליכים כימיים, זיקוק וסחיטות נוספות, ולכן הם מעובדים הרבה יותר.גם לפי פרמטר זה, העדיפות תהיה לשמנים שהופקו מפירות. לסיכום...ההמלצה שלנו היא להחזיק בבית רק את 3 השמנים הללו (זית, קוקוס, אבוקדו),וכמובן העדיפות תהיה לשמן קוקוס ושמן זית אשר זמינים יותר בימינו.אנו לא ממליצים כלל על שימוש בשמנים מזרעים, גם אם הם אורגניים וגם במידה ולא עברו זיקוק -עדיין תהליך ייצורם הוא בעייתי וקיימים פרמטרים נוספים לפיהם הן לא מתאימים לתזונתנו.גם שמן זית וגם שמן קוקוס מתאימים לחימום, בתנאי שאנו לא עושות טיגון חוזר או חימום בחום מאוד גבוה.(לטיגון קצר של חביתה או הוספה לעוגה - גם שמן זית וגם שמן קוקוס מתאימים וטובים.)  "רגע, אבל מה - שמן זרעי ענבים זה לא בריא?יש בזה הרבה חומרים סופר בריאים! וחוץ מזה זה מפרי!" אז זהו, שלא בדיוק... שמן זרעי ענבים, כשמו כן הוא -מופק מזרעים של ענבים, ולכן לא שונה מכל שמן אחר שמופק מזרעים.כמות האומגה 6 תהיה מאוד גבוהה בו.תהליך הפקתו לא ממש טבעי. אבל החשוב מכל -רב החומרים הכל כך בריאים שמדברים עליהם;שבאמת קיימים בזרעי ענבים (כמו נוגדי חמצון חזקים ועוד) -פשוט לא שורדים את תהליך הפקת השמן, ואין אותם כלל בשמן זרעי ענבים. אז למה הוא נחשב לבריא?שיווק מצוין...וזה הכל.   "אבל השמנים שבחרת הם בעלי טעם חזק מאוד!איך אפשר להשתמש בהם? זה פשוט לא יהיה טעים..." נכון, יש בזה משהו...אבל כאן חשוב לזכור שני דברים: 1. טעם זה עניין של הרגל, ולפעמים של תפיסה מקובעת מראש.בכל הסדנאות שלי אני משתמשת גם באפיה וגם בבישול בשמן זית בלבד -מעולם לא שמעתי אישה שהבחינה בטעם מוזר!למה?כי כאשר מנסים - מגלים שזה לא באמת מורגש כמו שחשבנו.אז פשוט תנסו... ותראו שזה לגמרי טעים! 2. יש זנים שונים של שמן זית, טריות שונה ועוד פרמטרים שמשפיעים על הטעם.ניסיתן שמן ולא אהבתן את הטעם?פשוט נסו שמן זית אחר!ובסוף תמצאו את שמן הזית המושלם; עם טעם נייטרלי; עבור הבישולים שלכן. ומהי נקודת עישון?נקודת עישון היא נקודת הזמן בה; בעקבות טמפרטורת השמן;מתחיל בשמן תהליך פירוק ושבירה ל וחומצות שומן חופשיות.במצב זה נהרסים הערכים התזונתיים שבשמן, ויתכן שגם נוצרים חומרים מזיקים.לכל שמן נקודת עישון שונה.   רמת חמצון? מה זה בכלל? כל חומר בעולמנו - בנוי מאטומים,כל אטום בנוי מאלקטרונים,לכל אטום - האיזון שלו בין האלקטרונים. כאשר חסר אלקטרון אחד, האטום לא יהיה מאוזן,ויחפש להשלים את עצמו כדי לחזור לאיזון -לצורך כך, הוא יצטרך מישהו שינדב לו אלקטרון. כאשר חומר כזה מגיע אל גוף האדם, הוא פועל כסוג של "גנב" ומחפש למי לגנוב אלקטרון.שרשרת הגניבות הזו יכולה להזיק לבריאות ולהביא לשלל מחלות,אשר נגרמות מפגיעה במבנה של איברים וחומרים בגופנו (לדוגמא; פגיעה במבנה ה-DNA של גופנו). אבל איך בכלל נוצרים אוטמים שאבדו אלקטרון?יש כאלה - פשוט בגלל חשיפה לאוויר העולם,יש כאלה - שאבדו את האיזון ואבדו אלקטרון בתהליך הייצור; חימום, טחינה, עיבוד וכדומה.ככל שצורת העיבוד תהיה אגרסיבית יותר, עם חום גבוה יותר, עם כלי מתחת ובמשך זמן רב יותר -כך יווצרו באותו חומר יותר ויותר אטומים עם חוסר איזון. אז מה זו רמת חמיצות השמן?מה שכתוב על כל בקבוק של שמן -מראה על אחוז של חומצות שומן מחומצנות בשמן.ככל שמספרן קטן יותר, כך שמן זה יהיה בריא ועמיד יותר.לדוגמא; שמן ברמת חמיצות 0.2 עדיף על שמן עם חמיצות 2.5. אבל שמן יכול גם להתחמצן במהלך השימוש - חשיפה לאוויר, טיגון ובישול.ככל שמבנה החומר מורכב יותר, וכולל בתוכו יותר חלקים -כך יהיה קל יותר להפוך אותו לחומר בלתי מאוזן; עם מחסור באלקטרון.לכן, כאשר אנחנו יודעים שנרצה להשתמש בשמן לבישול וטיגון -חשוב לבחור שמן עם חומצות שומן קצרות ופשוטות ככל האפשר.(לדוגמא; אומגה 3 ואומגה 6 הן חומצות שומן מאוד מורכבות ונעדיף שלא יהיה את שתיהן בשמן כלל.)   "רגע... אומגה 3? אומגה 6? מה זה בכלל?חשבנו ששתיהן בריאות...למה את בודקת את האיזון ביניהן?" אז בואו ננסה להבין...ראשית, גם אומגה 3 וגם אומגה 6 - הן בסך הכל חומצות שומן.הן דומות מאוד ביניהן במבנה הכימי שלהן,אבל גם קצת שונות...ועל כן המספרים :) אבל מעבר לשוני בהרכב הכימי, יש ביניהן גם שוני מבחינת התפקוד בגופנו -אוגמה 3 זו חומצת שומן חיונית, אנטי דלקתית, ובנוסף, יש לה תפקידים רבים בגופנו.אומגה 6 גם היא חומצת שומן חיונית, אבל היא דווקא פרו דלקתית; כלומר חלק מתפקידה הוא לייצר דלקת. אז לא, דלקת זה לא תמיד רע;יש צורך גם בדלקת בגופנו, אם וכאשר מגיע איזה חומר מסוכן וצריך לגרשו -חשוב שלגוף שלנו תהיה יכולת זו. אך מצד שני - ברור לכולנו שזה תהליך שצריך להיות מאוזן ולא מוגזם. כאשר אנחנו בודקים, אנחנו מגלים שרב מזונותינו מכילים את חומצות אוגמה 6:החיטה, הדגנים, כל הזרעים, רב השמנים, סויה ועוד.ואומגה 3 נדירה מאוד בתזונתנו מכיוון שהיא נמצאת בעיקר בדגים ואצות ים.וגם בדגים; בגלל הגידול התעשייתי; לא תמיד היא נמצאת בכמות מספקת. מה שאומר שבסופו של דבר, אנחנו מקבלים אומגה 6 על בסיס יום יומי -ואילו אומגה 3 אנחנו בקושי צורכים.כאשר אנחנו מבינים את התפקידים השונים של חומצות שומן אלו,אנחנו מבינים אם החשיבות שבצריכה מאוזנת, החשיבות של איזון בין השתיים.וכאשר אנחנו מפריזים בצריכת אומגה 6 ובקושי צורכים אומגה 3 -זה מכניס את הגוף שלנו למצב לא טוב.   אז מה אפשר לעשות? להרבות במוצרים בהם יש אומגה 3 (ועל כך - בכתבה נפרדת).אבל לפני הכל, לצמצם צריכה של אומגה 6. המקור המרוכז והמופרז ביותר לחומצה זו - יהיו השמנים שלנו;שמן קנולה, שמן סויה, שמן חמניות וכל שאר שמני הזרעים.אם במקרה של מזונות אחרים; כמו אורז למשל; אין לנו חשש להגזים (שלא לדבר שכמות השומן בו מזערית) -אז כאשר אנחנו מוסיפים שמן לתזונה, קל מאוד להוסיף קלוריות בלי לשים לב,כי זה לא מורגש ואין להן נפח, ואילו אחוז חומצות האומגה 6 יהיה בו גבוה יחסית. לכן, כאשר אנחנו בוחרים שמן -אנחנו חייבים לבדוק שיש בו איזון בין אומגה 6 לאומגה 3 - לטובת אומגה 3. הכתבה הזו עזרה לכם?אם כן, אני ממש אשמח אם תעבירו אותו הלאה, כדי שעוד אנשים יהנו וילמדו ממנה!  ואם השקעת וקראת עד כאן, סימן שבריאותך חשובה לך,ואני רוצה לפנק אותך במתנה קטנה:חוברת מרקים דיגיטלית -עם 7 מתכונים למרקים טעימים ובריאים!כאן את לוחצת כדי לקבל אותה ישירות למייל שלך!​

 ​טוב, את המנה הזו את חייבת להכיר...במיוחד אם יש לך ילדים ולא יותר מדי זמן פנוי.אז נכון כוסמת ירוקה;זאת שמוכרים בחנויות טבע ואומרים לך שזה בריא...אבל אין לך מושג מה תכלס עושים איתה כדי שזה יהיה גם טעים?היא ולא אחרת תהיה חומר הגלם העיקרי שלנו היום,ולא סתם - נכין כוסמת בסגנון פתיתים...בכמה דקות!מוכנה?   מצרכים:- בצל - 1/3 כפית פלפל שחור - 1/2 כפית פפריקה מתוקה (אופציה) - סלסלת פטריות - 1/2 כפית כורכום - מלח לפי הטעם - 5.1-1 כוס כוסמת ירוקה (לאחר השריה של 3 שעות)(ניתן להנביט את הכוסמת לאחר ההשריה)   אופן ההכנה: 1. מבשלים את הכוסמת בנפרד ביחס שווה למים (כוס כוסמת = כוס מים):מרתיחים את הכוסמת בסיר עם המים.לאחר הרתיחה מנמיכים את האש ומבשלים את הכוסמת עד להתאדות רב הנוזלים (אני ממליצה לכבות את האש מעט לפני התאדות כל הנוזלים ולהשאיר את הסיר סגור,אפשר בתוספת כיסוי מגבת - כדי שהנוזלים יספגו בכוסמת). 2. מקלפים וקוצצים את הבצל.3. מטגנים את הבצל בסיר נפרד עם מעט שמן זית/מאדים עם קצת מים עד שהופך לשקוף. 4. מוסיפים פטריות חתוכות ומטגנים/מאדים עם הבצל.מוסיפים מעט שמן / מים אם צריך ומערבבים מדי פעם, עד שהפטריות מוכנות לגמרי. 5. מתבלים, מוסיפים את הכוסמת ומערבבים. אופציות נוספות:- להוסיף 2-1 גזרים מגוררים כמה דקות לאחר תחילת טיגון הבצל. - להוסיף צרור פטרוזיליה/ שמיר/ כוסברה בסוף הבישול בשביל עוד צבע וויטמינים חשובים. בתאבון!

 עוד מתכון שהילדים אוהבים (ותכלס, מי לא?) -פלאפל!מתבאסת שזה ג'אנק פוד מטוגן בשמן עמוק?אז עזבי אותך מפלאפל קנוי...את לגמרי יכולה להכין אותו לבד בבית ואפילו לאפות במקום לטגן -בלי תוספות מיותרות, בריא וטעים. מומלץ להכין גם סלט גדול לצד הפלאפל וטחינה איכותית לתוספת -בלחיצה כאן אפשר למצוא מתכון לטחינה.   מצרכים:- חצי ק"ג חומוס שהושרה במשך 12 שעות(אם אין לכן במקפיא בשלוף חומוס שכבר הושרה, השרו היום והכינו את הפלאפל מחר)- בצל אחד- מעט פטרוזיליה- חצי כפית כורכום- חצי כפית פלפל שחור- מלח לפי הטעם אופן ההכנה:1. טוחנים את כל הרכיבים יחד בבלנדר, מתבלים ומערבבים היטב.2. יוצרים מהעיסה כדורי פלאפל.3. אופציה ראשונה:מניחים את הכדורים על תבנית עם נייר אפיה. מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות.לאחר 7 דקות הופכים את כדורי הפלאפל ומנמיכים את חום התנור ל-170 מעלות.מחכים 10 דקות נוספות ובסיומן - הפלאפל מוכן!4. אופציה שניה:מטגנים את הכדורים בשמן זית שחומם מראש בסיר קטן.זה עדיין הרבה יותר בריא מכל פלאפל שתקנו!   בתאבון!​