המדריך לבחירת קמח איכותי​ באמת

 

 

בא לכן להשקיע בבריאות,

וגם שמעתן שקמח מלא זה בריא יותר...

 

אז הדבר המתבקש - זה לגשת לסופר ולבחור בין המדפים העמוסים בקמחים -
את הקמח עם הכיתוב הנחשק: ''קמח מלא''.

 

נשמע פשוט וקל,

נכון?
 

אז זהו, שלא...

לחפש בסופר קמח מלא -

זה כמו לנסות לבחור תפוח מוצלח בעיניים עצומות...

 

כי יש תפוח פינק ליידי -

יקר אבל טעים במיוחד,

יש את הסמיט,

יש את זה שנשמר בקירור כבר שנתיים,

יש את אלה שבכלל במבצע בגלל שהם סוג ב'...

 

אם אנחנו לא נתבונן ונראה,

אם לא נקרא את הכיתוב מעל כל ארגז תפוחים -

הבחירה שלנו ודאי תהיה לקויה,

ואולי אף נתאכזב.

 

 

 

אז כן, כך בדיוק זה גם לגבי קמח מלא -

יש עשרות מותגים,

ונראה לנו שההבדל היחיד הוא סוג האריזה וסוג הקמח;

כוסמין או חיטה,

מלא או לבן,

אריזת ואקום או אריזת נייר...

 

אז זהו, שממש לא!

 

מה שחשוב באמת - זו לא האריזה.

מה שחשוב זה לא אם זה כוסמין או חיטה -

מה שחשוב זה הדבר הנסתר מהעין,

דבר שאף אחד לא רוצה לגלות לנו.

 

אז לגשת לסופר ופשוט לבחור את הקמח המלא -

לא בדיוק...

 

 

 

קודם כל, צריך להבין היטב -
איזה קמח מלא הוא באמת בריא,

איך מזהים אותו,

ואיך מוצאים אותו בסופר.

כדי שלא לא נשלם ''בעיניים עצומות'' על פינק ליידי -ונקבל תפוח במרקם של ספוג...

 

הבעיה היא, שאם במקרה של התפוחים - הכל חשוף לנגד עינינו...

במקרה של הקמח - הדברים לא ברורים,

מוסתרים,

וממש לא ברור איך אפשר לדעת.

 

אז היום אני רוצה לעשות סדר, אחת ולתמיד!

 

 

 

הכללים האולטימטיביים לבחירת קמח מלא, שהוא גם בריא באמת:

 

1. מנופה?
 

אז נשמע שמבחינת הכשרות - אין לנו ברירה,

וניגש מיד לקמח המלא המנופה,

וגם אם עניין הכשרות לא מעניין אתכן -הכיתוב הקטן ''מנופה'', כנראה לא ירתיע אתכן מקניית קמח מלא.

 

אז זו בעצם הטעות מספר 1.

טעות קריטית שגורמת לנו לשלם ביוקר על מוצר שלא קיבלנו.

ולמה אני אומרת את זה?

ניפוי של קמח מלא גורם לחלק ממרכיביו פשוט להשאר בנפה.

אותם חלקים שנשארים בנפה, הם לרוב החלקים הבריאים ביותר בקמח -

הקליפה והנבט.

 

הם פשוט נזרקים...

ואנחנו מקבלים קמח ''מלא'', מנופה -

שהוא בעצם כבר לא בדיוק מלא.

 

אין לנו דרך לדעת מה באמת נשאר בו -

אז פשוט חבל לשלם על קמח כזה!

 

אבל רגע, מבחינת כשרות חייבים מנופה?

אין ברירה?

לנפות לבד?

 

ממש לא!

אנחנו אמורות לחפש קמח עם הכיתוב ''ללא צורך בניפוי''.

 

מה זה אומר?

שקמח זה נארז באריזה אטומה, עם ואקום לדוגמא,
או נשמר בקירור מרגע הטחינה -

ואז הוא לא חייב בניפוי מבחינת הכשרות.

 

אז כן,

כיתוב קטן -

הבדל גדול!

 

לא - "מנופה",

אלא - "ללא צורך בניפוי".
 

 

 

2. אחסון הקמח -

מכירות את זה שהבצק מתפוצץ בזמן ההתפחה?
שקשה לעצב אותו?
שהוא עובר את זמן ההתפחה מהר מדי?

בקמח יש גלוטן -
הגלוטן הוא זה שמחזיק את הקמח ושומר על הצורה שלו.

אבל ברב הקמחים, היצרנים פשוט לא יודעים לשמור נכון על הגרגרים לפני הטחינה.
ומה שקורה זה שהגרגרים מקבלים לחות,ובכך מתחילים סוג של תהליך '''הנבטה'' -
בתהליך זה מתפרק לו הגלוטן ועוד חומרים חשובים להכנת הבצק.

הגרגרים האלו נטחנים ונמכרים כקמח,
ואין לנו שום יכולת לדעת שזה מה שקרה.


יש מן תפיסה כזו, ש - "טוב, כך זה קמח מלא".
אבל לא!
גם מקמח מלא אמור לצאת בצק אחיד,יפה,
שתופח בצורת כדור מסודר,
שקל לעצב אותו.

אבל אם כך, למה זה לא קורה לקמח לבן?
פשוט מאוד:
בקמח לבן, לא משנה איך תשמרו את הגרגרים שלו -הם לא ינבטו, כי הסירו מהם את הנבט.
אבל בקמח מלא - כן.
אז צריך לדעת לשמור אותו נכון.

מה זה אומר?
שאנחנו חייבות לדעת איך בדיוק נשמרו הגרגרים שמהם נטחן הקמח,

אנחנו חייבות לוודא שהגרגרים נשמרו בצורה כזו שלא אפשרה להם נביטה.


 

3. טחינה -

אנחנו רגילות שהקמח המלא הוא גס,ונראה לנו שכך זה אמור להיות -
כי זה קמח מלא...
אבל האמת היא שזה ממש לא קשור -
החברות השונות פשוט מתעצלות וחוסכות בטחינה איכותית,
ולכן אנחנו מקבלות קמח גס, שהלחם ממנו יוצא כבד ודחוס.

אבל זה לא חייב להיות כך!

אפשר להגיע לטחינה מושלמת בקמח מלא,

זה פשוט דורש מאמץ רב יותר,

כי זה תהליך ארוך יותר...

אבל זה אפשרי!
 

קמח שנטחן בצורה דקה ומושלמת -
זה קמח מלא שממנו האפיה תהיה קלה וטעימה יותר.
 

אז אל תוותרו, חפשו את הקמח האיכותי שלא חסכו עליו בטחינה!

 

 

4. זן הגרגרים -

הדבר הבא נכון גם לגבי חיטה וגם לגבי כוסמין.
לא כולם יודעים, אבל כן, גם בחיטה/כוסמין יש זנים שונים -
ובעצם כאשר רק כתוב ''חיטה'' על האריזה, זה לא אומר הרבה...

איזה זן?
כי זה כמו שאמרנו לגבי תפוחים -
יש פינק ליידי,
יש סמיט,
יש יקר יותר וטעים יותר,
ויש זול עם טעם של ספוג...

אז כאשר אנחנו בוחרות תפוחים - זה ברור לנו לעין,
אבל כאשר מדובר בקמח - לא...

אבל האמת שהדבר הזה הוא קריטי.
זן הקמח אומר הרבה על האיכות שלו,
ושאלה לא פחות חשובה היא:
איפה הוא מגודל?

נכון, אורגני...
אבל מאיפה?
זה חשוב מאוד!
יש ארצות בהן מגודלים זנים באיכות ירודה או שמגודלים בצורה שפוגעת באיכות הזרעים.
אז כן, המידע החשוב הזה לא חשוף לציבור בשום צורה...

אז יש המון זנים וכמה וכמה מקומות גידול,

אבל בשורה התחתונה -
זה מתחלק לגידול הארצישראלי;
שזו כמובן האופציה המועדפת, אבל לצערי הגרגרים המגודלים בארץ אלה רק חיטה וטף;

ואז יש את היבוא הזול (לרוב מאוקראינה),

ויש את היבוא האיכותי מארצות אירופה. 

 

חשוב לנו קודם כל להבין - מאיפה?

אם זו חיטה או טף - אז נרצה גידול ארצישראלי בלבד,

אם זה כוסמין או שיפון - ייבוא מאירופה בלבד!

 

והמידע הזה ממש לא כתוב על האריזה... צריך לברר אותו.

אבל לא רק זה,

צריך גם לבדוק שהזן הספציפי שבו משתמשים - הוא זן טוב.
 

איך?

ניסיון...

לא כל זן מתאים באמת לאפיה ולהכנת קמח מלא,

ולצערי אין מודעות לכך ואין לנו על מי לסמוך חוץ מעל עצמנו.

 

 

5. מקום וסוג הטחינה -

 

איפה נטחן הקמח ובאיזה אופן?
 

אז קודם כל, האם ידעתן שרבים מהמותגים של קמחים (כן, גם של קמח אורגני) -
פשוט מקבלים כבר קמח מוכן שנטחן מחוץ לארץ, ורק אורזים אותו ומוכרים?


כמובן שבטחינה כזו יש כמה וכמה בעיות -
זמן ממושך יותר של אחסון,
לפעמים חוסר פיקוח וטחינה באיכות ירודה יותר,
חוסר הידיעה של המותג המשווק בנוגע למה שבאמת קורה בפועל בטחנה;
איזה גרגרים נטחנים, איך נשמרים וכדומה...

ולכן, קודם כל, חשוב לבדוק שהקמח שאתן קונות -
נטחן בטחנת קמח שמשווקי המותג קשורים אליה באופן ישיר,
שהם נמצאים שם ויודעים ומפקחים על כל מה שקורה שם,

וכמובן שהקמח משווק מהר ככל האפשר ליצרן .

את זה כמובן קל יותר לעשות כאשר הטחנה נמצאת בארץ...
אז חשוב לבדוק שהקמח שאתן קונות נטחן בארץ.

איך?
אז זהו, שזה לא תמיד מידע שזמין לצרכן...
אפשר לבדוק ולשאול את בעלי המותג,
אבל תכלס הם לא חייבים לתת לכן את הפרטים.
על פי החוק, על מה שארוז בארץ - מותר לכתוב ''מיוצר בארץ''.

 



אבל רגע, אז איך טוחנים?
יש סוגי טחינה שונים:

יש את טחינת הריחיים, בה הקמח נטחן בעזרת אבני ריחיים.
זה אומר שהקמח לא בא במגע עם מתכת.
דבר זה מפחית משמעותית את רמת החמצון של הקמח,
כי כן, כאשר מזון כלשהו נפגש עם מתכת תוך כדי עיבוד כמו טחינה -
המזון הזה מתחמצן בקלות.

כאשר מדובר באבנים, תהליך החמצון קורה בקצב איטי יותר, וכך אנחנו מקבלים קמח טרי יותר.
זה כמובן משפיע גם על הטעם...


אבל יש עוד משהו -
טחינה מודרנית בעזרת מתכות.

וכאן יש בעיה - טחינה כזו היא ארגסיבית מאוד,
(וכמובן משתלמת יותר, בגלל שהיא מהירה יותר לעומת טחינה אותנטית באבני ריחיים).

מעבר לכך, עצם המגע עם מתכת בזמן הטחינה -
מחמצן ברמה גבוהה יותר את הקמח.

בטחינה כזו, המתכת וכך כמובן גם הקמח שנטחן, מגיעים לטמפרטורות גבוהות.
ואם חשבתן - "מה זה משנה, ממילא אני אופה עם הקמח הזה ב-200 מעלות...",
אז לא - מדובר בטמפרטורות הרבה יותר גבוהות,
בטמפרטורות שגורמת לקמח ממש "להשרף'',
שזה כמובן גורם לכך שכמעט כל הערכים התזונתיים שיש בקמח מלא - נהרסים.

ואתן יודעות מה זה אומר?
שכאשר אנחנו קונות קמח מלא בטחינה כזו,
אנחנו פשוט זורקות כסף לפח, כי אולי במקור אלה היו גרגרים מלאים -
אבל זה שהיצרן חסך על הטחינה, פשוט גרם לקמח לההרס...

אז חבל לשלם על הקמח הזה כעל קמח מלא,
כשאנחנו מקבלות כבר קמח מוכן שנטחן מחוץ לארץ, ורק אורזים ומוכרים אותו כאן.
 

אז אנחנו חייבות לחפש את הקמח שנטחן באבני ריחיים,
ומומלץ אף לבדוק איפה בדיוק.

 

 

 

אז אלו הם עיקרי הדברים -

עכשיו אולי קניית קמח מלא נראית קצת יותר מורכבת,

אבל לפחות נהיה בטוחות שלא טעינו...ולא קנינו סתם ''שקרים''.

 

ואם אין לכן כח להתחיל לחפש, לבדוק ולברר -

אני כבר עשיתי את זה בשבילכן!

 

בדקתי את המותגים הנמכרים ביותר בשוק היום...

האמת, עשיתי את זה לצורך אישי שלי.

בדקתי כל קמח; אחד, אחד -

מכל הבחינות,

וכמובן שגם התנסיתי באפיה שונה איתם.

 

ולאחר בדיקות רבות, מצאתי את הקמח המושלם -

היחיד שעונה לכל הפרמטרים לקמח מלא, בריא ואיכותי.

 

זהו הקמח של חוות הר סיני!

 


 

הקמח הזה:
 

- נארז לאחר הטחינה באריזות ששומרות עליו בצורה כזו שלא דורשת ניפוי.

- הגרגרים שמהם הקמח נטחן, מאוחסנים בקפידה ובצורה מיטבית שמאפשרת לקמח להיות טוב לאפיה.

- נטחן בצורה פשוט מדהימה, עובר מספר תהליכים שבסופם מתקבל קמח עדין ודק , כמוהו עוד לא פגשתי!

-  במקרה של חוות הר סיני, תוכלי לקבל את המידע לגבי זן ומקור הגרגרים בקלות.

 

חיטה - מדובר בזן איכותי וייחודי מאוד (עם טעם מיוחד), המגודל בארץ בגידול אישי!

כוסמין - מיובא מאירופה (ולא מאוקראינה; משם מיובאים לרב הזנים הזולים והלא איכותיים).
 

ולמה הכוסמין מיובא?
כי כוסמין לא מגודל בארץ... בכלל.
כל המותגים של קמח כוסמין - מיובאים.
 

ומה בנוגע לזן בו משתמשים החוות הר סיני?

הוא בעל טעם עדין ויחודי ומתאים במיוחד לאפיה של לחמים ומאפים.

 

הקמח של חוות הר סיני נטחן כמובן באבני ריחיים,
וכן, זה דורש קצת יותר זמן -
אבל התוצאה בריאה בהרבה וגם טעימה בהרבה!

 


 

אז אם אתן רוצות לחסוך בזמן ובכסף -
פשוט תסמכו עלי ותזמינו את הקמח אותו בדקתי,
ואני יכולה לומר בוודאות שהוא לא פחות ממושלם.

 

אה וכמובן שסידרתי לכן; העוקבות שלי; הטבה סופר שווה!

רוצות לקבל את ההטבה ולהזמין קמח של חוות הר סיני במשלוח עד הבית?

 

שלחי הודעה לאשריאל, למספר: 054-628-6258.

 

וכמובן לא לשכוח לעדכן אותי בהתרשמות מהקמח אחרי שתקבלו אותו ותאפו איתו!

 

המדריך הזה עזר לכן לגלות דברים חדשים ולהבין איך בוחרים קמח מלא?

אשמח שתשתפו אותו עם עוד אנשים!

 

שלכן,

באהבה,

דורה.

מבשלים בריא עם דורה לוי